הימים בקאסול נראים כמעט אותו הדבר, כל יום אתה לא עושה כלום אבל עושה כל כך הרבה. ההרים ירוקים והנהר זורם סביבך, העשן כל הזמן מיתמר מעלה - גם מהתנורים בבתים אך בעיקר מכל הצ'ילומים והבאנגים שלא מפסיקים לזרום. יושב במרפסת של הגסט האוס עם אנשים שפגשת לראשונה אך כרגע הם החברים הכי קרובים/המשפחה שלך, לא חייבים לדבר כדי להבין אחד את השני אבל לפעמים גם מגיעים לשיחות נפש עמוקות.
הגסט האוס הראשון שלי בקאסול הוכתר כהצלחה, הכרתי שם אנשים מדהימים, צחקתי עד שכאבה לי הבטן, התרגשתי עד דמעות מסיפורים והכי חשוב - למדתי איך מכינים פאפ מושלם מליפוף הסאפי על הצ'ילום, החזקה נכונה בזווית היד, הכנת הבולים מהג'אראס המובחר של עמק פרוואטי ועד תפילת ההודיה לאחר כל שאיפה.
אנשים מזלזלים בזה אבל עישון צ'ילום זאת תורה שלמה.
באחד הימים הגיע לגסט האוס דורון, קנדי יהודי חתיך עם חיוך שובה לב ושיער ארוך בדיוק כמו שאני אוהבת, רוכב על האנפילד ישן בצורה גברית ביותר, מדבר אנגלית עם מבטא מקסים אבל מבין קצת עברית פה ושם. לא ידעתי איך, לא ידעתי מתי, אבל ידעתי שהדבר הזה חייב להיות שלי - לפחות ללילה אחד.
כיאה לקנדי חתיך הוא לא התרגש מהישראליות, הגיע לחקור את הודו על אופנוע וקאסול הייתה רק עצירה, אתנחתא קלה בדרך. ניסיתי להיות פלרטטנית חמודה וביישנית, התיישבתי לידו בכל הזדמנות, דאגתי להיראות ולהריח טוב שזה משהו שממש לא קורה כשאתה מטייל בהודו. שום דבר לא עזר. הוא לא עשה שום צעד.
יום אחד ביקשתי ממנו שיעשה לי סיבוב על האופנוע, זה לקח קצת שיכנועים והרבה חיוכים ובסוף הוא הסכים. לקח אותי לסיבוב על הכביש לאורך הכפרים של פרוואטי עד שעצרנו באחת הפניות לאורך הנהר. הוא עישן לו ג'וינט ואני בעיקר נהניתי מהנוף, התביישתי כל כך לעשות צעד אבל הבנתי שזה הרגע והגיע הזמן. זרקתי משהו על הבנות בגסט האוס והוא הגיב שאין לו כוח לישראליות, הן רק מדברות והן חושבות שהכל מגיע להן, שאלתי אותו מה שונה בינן לבחורות בקנדה והוא אמר שבקנדה כשמישהי רוצה היא פשוט ניגשת ולוקחת. חייכתי ושתקתי.
חזרנו לגסט האוס, הלכנו כולם לאכול באחת הדאבות ובלילה אחרי עוד ישיבה מלאה בעישונים, עוגיות הייד&סיק וצ'אי דורון הלך לישון.
נשארתי לשבת עוד חצי שעה בערך, במהלכה נלחמתי עם עצמי והחלטתי שדיי, אין מקום או זמן לבושה בהודו. נכנסתי פנימה והלכתי לסוף המסדרון, היישר לדלת החדר של דורון. בלי לדפוק פתחתי את הדלת, היא לא הייתה נעולה ודורון ישב על המיטה, הרים את הראש והסתכל עליי. חייכתי, שאלתי מה הוא עושה והוא חייך בחזרה ואמר שכלום. שאלתי אם אפשר להיכנס ואמר שבכיף.
התיישבתי על המיטה לידו, דיברנו כמה דקות במהלכן הוא בעיקר דיבר ואני בעיקר חשבתי לעצמי מה אני עושה עכשיו. אני הכי לא כזאת, הכי לא נכנסת לחדרים באמצע הלילה ולא יוזמת.
בשלב מסויים קמתי והתכוונתי ללכת לישון, אמרתי לילה טוב והתקדמתי לכיוון הדלת, אבל רגע לפני שיצאתי הבנתי שהוא צדק, אני בדיוק כמו כולן. וזה ממש לא מתאים לאווירת "אני עפה על הטיול שלי". הסתובבתי בחזרה והורדתי את החולצה, הוא הסתכל וחייך, חזרתי למיטה והתיישבתי עליו, לפני שהספיק להגיד משהו דפקתי לו נשיקה עם כל הסערה שהתחוללה בתוכי בימים האחרונים.
עד אותו רגע הייתי רגילה לבחורים עדינים יחסית, אבל דורון הקנדי היה הכל חוץ מעדין, הוא היה שרירי וחזק ואני הייתי קטנטונת והוא תפס אותי והרים אותי ממנו, התרומם והצמיד אותי לקיר. שאל אותי כמה זמן תיכננתי את זה ועניתי לו שנצח. אמר שהגיע הזמן ונמאס לו לחכות.
כמה דקות אחר כך כבר הייתי על ארבע על המיטה שלו, המיטה נדפקה בקיר בכוח כשהוא זיין אותי בדוגי, תפס לי חזק את השיער ומשך כשהוא גונח חזק. ידעתי שכולם שומעים. ידעתי שכולם במרפסת ורק אנחנו לא. ידעתי שאהפוך לנושא השיחה. לא היה אכפת לי מכלום.
אחרי 3 פעמים בהן הפך אותי, החליף תנוחות, הצמיד אותי לקיר, דפק לי כאפות בתחת עד שנשאר סימן, משך לי בשיער ואני השארתי לו סימני שריטות על כל הגב והתחת נשכבנו לעשן סיגריה במיטה.
אמר שהוא גמור והולך לישון, להפתעתי לעומת פעמים קודמות עם גברים אחרים אפילו לא התחשק לי להישאר בחדר. שמתי רק חזיה ותחתונים וקמתי מהמיטה, בדרך לדלת אמרתי לו תודה ולילה טוב ויצאתי מהחדר, עברתי לחדר שלי ונכנסתי למיטה עם חיוך.
עשית את זה, סוף סוף.
אחרי כמה שנים יצא לנו לדבר בפייסבוק והתברר שבזמן שהייתי על ארבע והוא זיין אותי כל כך חזק לא שמעתי שהדלת נפתחה, עמדה שם מישהי אחרת והסתכלה עלינו כמה שניות, היא נבהלה וברחה. מסתבר שמישהי אחרת הייתה אמורה להגיע לשם ובגלל זה הדלת לא הייתה נעולה. הקדמתי אותה בחמש דקות.
טיימינג זה הכל בחיים,
בום בולאנט.
