לפני שנתיים. 14 ביוני 2022 בשעה 6:48
לפעמים אני מצפה לדברים, רוצה בהם, מפנטזת אותם, חולמת עליהם, משחקת בדמיוני כיצד אותו רגע יראה.
אבל בפעמים האחרונות קורה לי משהו מדהים. גם הדימיון שלי (שתאמינו לי הוא מאוד פרוע) לא מצליח להגיע לרמות שאנחנו מגיעים אליהם, הכל קורה יפה יותר, חזק יותר, שמח יותר ועטוף באהבה שלא ניתנת להסבר אפילו.
חברים מיוחדים שנכנסו לחיי הפכו למשפחה והם מדהימים הם רגישים ומכילים, הם אוהבים ומלמדים וכולנו פה אחד בשביל השני.
מוצאת את עצמי אוחזת כל רגע לא רוצה שהבועה שבנינו לנו תתנפץ לעולם, כי נגענו במקומות החשוכים ביותר שלנו, כי הקאנו יחד כאב עצום וזכינו באור עצום. אתמול דברנו על אנשים שעוברים ואנשים שנשארים ויודעים מה? אני באמת חושבת שאנחנו נשארים וגם אם נתרחק לעולם לא נאבד אחד לשניה ותמיד נעמוד בעוז למען האחר, כי יש חיבורים שהם של פעם בחיים ואתם כולכם כאלה.