אני לא יודעת איך קמתי אבל התרוממתי שוב ושוב מתגברת על עצמי, על העוצמות ועל הספייס. מתרוממת כמו שפקד עלי.
הקריאה שלך בשם שלי כמו פיקסה אותי כאילו הגיעה לי ממקום אחר רחוק נשמעה לא שייכת לא קשורה אבל העיפה אותי כי באותו רגע הייתי כל המכלול שלי באותו רגע הכל בפנים נדרך ואני קמתי הרמתי את עצמי שוב שוב בשבילך ובשבילי, עבורי ועבורך כמו סוג של הוכחת כוח שכזאת כזאת שמראה שאני לא נשברת, שאני יכולה! יכולה יותר ממה שאני חושבת, הוכחת כוח שמוכיחה שאני יכולה יותר ממה שאני מרשה לעצמי.
בין אסור למותר, בין מה שאפשר לעשות ומה שלא ניתן, אתה זרקת אותי על הפסים, נתנת למוח שלי לריב עם עצמו, להבין מה חזק יותר. הצורך לרצות אותך ולאהוב אותך בערו בי כל כך הרצון לתת לך מכל הרובדים שלי מכל מי שאני פעם בי בחוזקה והם נלחמו עד דמעות הם נלחמו, כי אני שלך תמיד לפני כולם והרצון שלך ואהבה שלי כלפיך ושלך כלפי תמיד מנצחת הכל.
פאק עברנו כל כך הרבה ביחד התגברנו על כל כך הרבה אפילו שלרגע היה נדמה שהכל אבוד הצלחנו. נכון שקבלנו עזרה, סוג של דחיפה (תודה אחותי) אבל עדין זה שלנו ועדין אם לא היינו באמת רוצים לא היינו מצליחים.
אני יודעת שקשה לך כרגע ושאתה נלחם ברצונות שלך לעצור את מעשי ושאתה אפילו קצת פוחד עלי וממה שיקרה.
תאמין בי דוב שלי אתה לימדת אותי כל כך הרבה ונתת לי כל כך הרבה. אני פה בזכותך, לעולם אל תשכח את זה אהובי אתה זה שצבע לי את הכנפים בלבן, אתה זה שהעניק לי אותן כל כך גדולות ומפוארות זה בזכותך!
אני יודעת שבכל צעד שאעשה אתה תהיי שם עבורי ואני יודעת שבכל צעד שאתה תעשה אני יהיה שם אותו דבר עבורך. כי אני שלך הגורה הקטנה שלך ואתה תמיד היית ותהיי הדוב שלי היחיד שלי זה שמעל לכולם.
ובאותה פעם אפילו היד?שלו נשארה כחותמת