רגע מסשן

אתה כבשת את עולמי

הפכת את כולו בשניה

נתת לי יד ואמרת

"תחזיקי חזק"

ולקחת את שנינו

למים עמוקים

ואני לא מפחדת 

ואני לא חוששת 

הכל כל כך נכון

והכל כל כך טוב

כי אתה פה איתי

אוהב, מתאהב יחד איתי

ואני רואה שאני לא 

המשוגעת היחידה בזה.

איך הצלחת? אני לא מבינה

הרי לא הרשתי 

הפוך הסברתי שלא.

הכל צעק אסור ולא.

וניסיתי להקשיב לזה כל כך 

הרי ידעתי מראש מה יקרה,

לפחות איתה.

אבל איך אפשר להתעלם?

שהראש צועק אותך?

וכמה שניסיתי, לא הצלחתי

כי מהרגע הראשון נוצרה,

ההרגשה הזאת שעיניו נפגשו,

שהרגל שתמקמה עליך בטבעיות

ושהריח שלך שיכר את חושי.

ומאז כל שניה בלעדך

היא כמו נצח

והגעגוע מאפיר את ליבי

גם אם רק לפני רגע

נסגרה הדלת אחריך.