אחרי העבודה נסעתי להורים לקחת את הקוף ולשתות קפה איתם. בנתיים אהובי הגיע עם חבר מוכר ואהוב. הוא נשאר איתנו גם לארוחת ערב והרבה זמן עקב המצב לא אירחתי אז זריז פינקתי בשוארמת עגל עם תפוחי אדמה בפודי, סלט בצל חמוץ עם סומק ופרוסות דקות של אננס, רטבים טובים לחמניות ופיתות.
בין לבין הקוף הלכה לחוג ציור וחבר שלי הגיע גם לביקור אחרי כמעט חודשיים שנעלם (טוב נו הוא נפרד מהבת זוג שלו ורק עכשיו סיים את תקופת ההוללות) זה עשה לי טוב לראות אותו.
עכשיו שקט אהובי נסע לקרב את החבר שלו ליעדו ואני יושבת אחרי שהבית אורגן והמדיח עובד.
כהרגלי אני חושבת, מסתכלת על היום שהיה וקלטתי כשהסברתי לחבר של אהובי מי החבר שלי ועל כך שאין בנינו (לפחות מצידי ונראה שגם מצידו) שום מתח מיני או נושא שהוא טאבו. שהכרנו זה היה בתחילת הקורנה הוא בדיוק נפרד ממי שהיום היא גרושתו ואני חפשתי משהו נגיש בתוך כל הסגר וכך יצא שהוא היה שכן שלי כמה בתים בהמשך הרחוב וזה היה נוח לשנינו היינו מבלים ערבים שלמים יחד לתוך הלילה הוא היה מגיע אחרי שהקוף נרדמת ואחרי כמה זמן כבר פגש את הקוף ואפילו הגיע להורי. אפשר להגיד שדי שמרנו אחד על השניה באותה תקופה, הקשר בנינו שמר אותו מלעשות שטויות (לטענתו) ואותי הוא שמר דיי מסופקת ורגועה. באותה תקופה גם הייתי נשלטת והאדון שהיה לי תמך בקשר אך הקושי של החבר עם הצד של השולט גרם לזה שנפרדנו. אני שמחה שאם הזמן הצלחנו להבין שזה שאנחנו לא מסכימים על הדרך הזוגית לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק להיות חברים והיום אפשר להגיד שהוא על תקן של חברה טובה וכנל אני אצלו.
בקיצור פשוט בא לי לספר לכם שהיה לי יום טוב ומלא אנשים, זה נעים לי ועושה לי טוב למרות שכרגע אני קצת עייפה אבל זה עייפות טובה של יום שיגרתי קצת פחות ומוצלח קצת יותר.