הכוונה היא לא להיות רואה ובלתי נראת אלא שכן רואים אותי ואני כן נמצאת אבל לא מתייחסים או מרגשים אותי.
אני אסביר למה.
כנשלטת אני רגילה שלפעמים אני צריכה לא להיראות ולא להישמע שלא צריכים או רוצים בי אבל כן להיות קשובה לרחף מעל הכל לדאוג להכל מבלי שיהיה צורך לבקש ממני. כנשטלת זה מגיע ממקום מובן מוגן משפיל ומחרמן כאחד. לרוב זה גם מתוגמל ומגיע כחלק ממשהו שדובר וידוע.
כאישה וכאדם זה כוח על מסריח!!!!!!!!
לא מתגמל! לא מוערך! לא מדובר!
אני לא יכולה לעצור את זה או להיות משהו שאני לא. אני לא כמו כל אותם גיבורי על שלובשים מסכות עם הזהות הכפולה. אצלי אין מתי כן ומתי לא, זה פשוט קורה.
אולי אני צריכה ללמוד על הכוח שלי לחזק אותו על מנת לשלוט בו??? אולי אז אדע לעצור אותו??? אולי אז אמצא את הכוח לעצור ולהגיד "רגע, אני פה"???
כרגע אין לי את השליטה זאת ואני נסחפת על פני אי הנראות שלי קדימה, מצד אחד זה נותן לי להיות עם עצמי, מצד שני לא רוצה להיות עם הצעקות שלה.
מרגישה מנותקת ולא קשורה למה שקורה סביבי,הכל קורה לידי ואני פשוט שם מרחפת, מסדרת מה שיכולה בלי להפריע בלי לדבר אם לא פנו, יודעת שאם רק אפתח את פי אחטף אש ותמרות עשן ולא בא לי.
בנתיים אתאמן כאן.
אני קיימת
אני קיימת
אני קיימת