רגע מסשן

יום הזיכרון הזה מפחד

יום הזיכרון הזה שונה בכל כך הרבה מובנים.

משפחת השכול של נפגעי פעולות האיבה הוכפלה בשנה האחרונה.

הצטרפו מאות משפחות לחללי צה"ל.

יש לי עוד נרות להדליק למי שלא פה בגלל המלחמה הזאת.

יש כל כך הרבה אנשים שלהם זה פעם ראשונה והם באמת לא יודעים איך להתמודד עם זה.

הוא יהיה שונה כל כך מכל הצביעות הרגילה. 

בערב למרות שהעצב יהיה יותר אמיתי גם החגיגה צריכה להיות יותר עמוקה.

ביום שאחרי כולם יחזרו לעולם שלהם ולשיגרה.

גם ביום הזה אני בעצם לבד בכאב שלי.

הגעגוע שלי הוא חור של שרק גדל כי אין דרך למלא אותו.

גם הפעם אנשים שלה מהעברים יבואו לחיבוק וימשיכו לדרכם.

הפעם אני לא בטוחה שהאנשים שלי יצליחו לעמוד לידי.

אני מפחדת מיום הזיכרון השנה, מאיך יהיה ומה אבל הכי הכי מאיך אני יהיה.