על הגדה

למישהו יש נסיון עם כלים כאלו או אחרים לגיבוי הבלוג מהכלוב? אין לי כוח לכתוב סקריפט שיעשה את זה, ו-httrack לא כל כך רוצה לעבוד.

א. אני רוצה שתחכי לי. זמינה. מוכנה. מגורה. אני רוצה שתחכי לי. נקיה. בלבוש מינימלי. מטונפת. אני רוצה שתחכי לי. לוהטת. פרושה. פתוחה לרווחה.

ב.

- טוב, אני לא יכולה ביום שלישי. אני עובדת עד מאוחר.

- רביעי? לא רביעי לא טוב. אני עם הילדים. ובסופ"ש אני עם השולטת שלי.

- חמישי? אני יכולה אולי בבוקר.

- חמישי בבוקר יש המון פקקים, לא? מה קורה איתך בשנת 2025?

התוכלו, ילדים, לנחש מה הפנטזיה ומה המציאות?

טוב, רבע שעה, ככה.

אני הקלישאה של השולט שאוהב וויסקי ומכין לעצמו את הצעצועים שלו. רק שאני לא רק שולט, אלא גם נשלט. ובכלל, אני כל כך לא הקלישאה. אני מוזר מדי. לא כהתפארות. אני באמת מוזר מדי לרוב הנשים. לרוב האנשים.

מישהי דיברה לא מזמן על לא לקנות צעצועים לבדס"ם בהום סנטר. ואני, אני לא קונה בהום סנטר. הום-סנטר זה יקר. וככל שהטמבוריה יותר נידחת ויותר ממוקדת באנשי מקצוע ובקהל הרחב, ימצאו בה דברים מעניינים יותר. אבל את הגומיות הללו תוכלו למצוא בלא מעט טמבוריות בכלל, לא רק הנידחות. אלו הגומיות שנהגי המשאיות משתמשים בהן כדי למתוח את הברזנט מעל המשאית. ליפפתי במיתר ניילון ירוק, זול וחזק מעבר למה שאי פעם אצטרך. והנה לנו מגלב קטן, זול, ונבזי למדי.

יש משהו אירוני מאוד בחברה שאומרת במקביל לגברים שהם רק צריכים לחשוב חיובי וכל הבעיות בחיים שלהם יפטרו, ולנשים המסר הוא "חחחחח מגיע לך יותר מהלוזר הזה". כך אנחנו מקבלים את כל הדרישות לגבוהים בלבד ולחטובים בלבד, ובכלוב יותר מבמקומות אחרים. ונשים ידרשו, כי הן יכולות. בלי לעצור לחשוב אם זה ראוי. כן, כן, שמעתי, שמעתי, "זכותי להמשך למי שבא לי". כן, זכותך. אבל כדאי שתביני שזה לא ראוי. שזה משמר עולם מרושע ומחורבן. "משיכה לגבוהים" זה לא תורה למשה מסיני. זכותך? כן. אבל אם "זכות" זה כל מה שיש כדי להצדיק את שימור המצב, בדקי את עצמך.

אבל הנה תמונה של הנשלטת שלי, כבולה וכפותה. בשביל זה אתם פה, לא?

הטלתי על נשלטת לכתוב מאמר על צייתנות. ואז תהיתי איך הוא היה נראה לו
ChatGPT היה כותב אותו.

ובכן, האם תופתעו לגלות שבינה מלאכותית "יודעת" יותר על BDSM מכמה וכמה אנשים כאן בכלוב?

Here is a 1000-word article on the topic of why a sub should obey the top in a kinky relationship:

In a kinky relationship, the power dynamic between the participants is often at the forefront of the dynamic. A sub is typically someone who is willing to submit to the will of a top, who is dominant and in control. While these power dynamics may seem arbitrary or unjust to those who are unfamiliar with the BDSM lifestyle, they are, in fact, highly structured and intentional.

One of the fundamental principles of BDSM is the concept of consensual power exchange. This means that the sub has consented to give up control to the top, and in return, the top has accepted the responsibility of exercising that power in a way that is safe, sane, and consensual.

For a sub, obeying the top is an essential part of this power exchange. The sub has given up control to the top, and as such, it is their responsibility to follow the top's lead. But why is this important? Why should a sub obey the top in a kinky relationship?

One reason is that it is essential for the safety of both participants. In a BDSM scene, there are often physical risks involved, and it is crucial that the top is in control at all times. If the sub were to disobey the top, they could put themselves or the top in danger. For example, if a sub were to refuse to use a safeword, the top would not know when to stop, which could lead to injury or other physical harm.

Another reason why a sub should obey the top is that it reinforces the power dynamic between the two participants. The sub has consented to give up control to the top, and by obeying their commands, they are demonstrating that they recognize the top's authority. This power dynamic can be highly erotic for both participants, as it creates a sense of tension and anticipation.

Furthermore, by obeying the top, the sub is demonstrating their trust in the top. The top has a responsibility to exercise their power in a way that is safe, sane, and consensual, and by obeying their commands, the sub is acknowledging that they trust the top to do so. This trust can be deeply intimate and create a strong emotional connection between the participants.

It is also important to note that obedience does not mean blind submission. In a healthy BDSM relationship, there should be open communication between the participants, and the sub should feel comfortable expressing their needs and boundaries. The top should respect these boundaries and adjust their behavior accordingly. Obedience does not mean that the sub must do anything and everything that the top commands, but rather that they are willing to submit to the top's authority within the boundaries that have been established.

In some cases, a sub may disobey the top for various reasons. Perhaps they are experiencing discomfort or pain, or they are feeling overwhelmed. In these situations, it is essential for the sub to communicate with the top and use their safeword if necessary. This communication ensures that both participants are on the same page and that the scene can proceed safely and consensually.

It is also worth noting that obedience is not a one-way street. While the sub is expected to obey the top, the top also has responsibilities. The top must be attentive to the sub's needs and boundaries, and they must exercise their power in a way that is safe, sane, and consensual. The top should also be willing to listen to the sub's feedback and adjust their behavior accordingly.

Ultimately, a healthy BDSM relationship is built on a foundation of trust, respect, and communication. The power dynamic between the sub and the top is an essential part of this relationship, but it is not the only part. Both participants must be willing

כנראה שתצליחי.

למישהי היה ספק שאני האפלפאף?

אני לא אדם של הגיגים או של תיאורי פנטזיות התמסרות ("רק בידיים שלי תרגישי מה זאת באמת התמסרות. רק לרגלי תרגישי באמת איך זה להיות אשה.). מקסימום, אני אדם של הומור ילדותי. היו ימים שרק כתבתי ושירבטתי שירה, בייחוד כשחיזרתי אחרי בחורה. ומאז התבגרתי, הבנתי מה הבעיה - אולי בלב זה פוגע אבל לא במטרה. אז מה נחוץ לי? כלום. אבל צעצועים זה כיף. ומישהי לשחק בה ואיתה. ולהשאיר סימנים זה גם כיף. ואי אפשר בלי אפטרקייר. טִפּוּלבְּתָר? אבל אני לא כותב על מה שהיה. זה אישי. זה אינטימי. תמונות? כן, למה לא להשוויץ בצעצועה?

האנושות: אנחנו לא מבינים למה אתה נהנה לקבל ממנה משימות מוזרות.

משחקי מחשב: לכו תהרגו ששה עכבישים בביוב.

האנושות: כן, בבקשה! אפשר עוד קווסטים אחר כך?

הבא יהיה יותר מוצלח.

והצבעים המשעממים? עבדתי עם החומרים שהיו בבית, ועם שאריות העור שהיו זמינות.