קשירת הרגליים בישיבה מזרחית נקראת 'אגורה'. כשלעצמה, היא די נוחה. ניתן להחזיק בה זמן רב. בשילוב עם אלמנטים אחרים, ניתן להשיג תצורות מעניינות.
קשירת הידיים נקראת סטראפדו. זה דווקא מונח ומנח שמגיעים מהאינקוויזיציה האיטלקית. אף אחד לא מצפה לאינקוויזיציה האיטלקית.
שיבארי, בבסיסו, הוא עינוי בחבל. משם הכל מגיע. לשם הכל הולך. אבל זה לא אומר שלכל נקשרת יתאים כל מנח/רצף. קשור לנערה לפי דרכה. וקשירה לא חייבת להיות עינוי, גם אם כל הכלים הבסיסיים מכוונים לשם.
זאת היתה אחת הקשירות הראשונות שלה. אבל הסתבר מהר שהיא חזקה וגמישה. תלייה, גם אם חלקית, מידיים מאחורה, זה לא דבר שמתאים לכולן, בטח לא בקשירות ראשונות. לה זה התאים. קשירה צריכה להתאים לנקשרת ולקושר, לא לתמונות המרהיבות שאלם רואים אונליין.
כן הפקנו לקח לעתיד: הרבה פחות ביגוד. יוצאות תמונות נאות ביותר כשאת לבושה כמו ב-assasin's creed, אבל זה חם. ממש חם. חם עד כדי שהיינו צריכים לעצור לנוח.
אבל גם מתחת לכל השכבות, יש אשה. ובמקרה הזה, אחלה אשה.