בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הגדה

היא טוענת שהפוסטים שלי לא ברורים.
היא טוענת שכל פוסט שלי צריך להקרא פעמיים, וגם אז הוא כנראה לא יובן.

ואני? אני אוהב לשון סגי נהור. אני ציני, אירוני, סרקסטי, אופטימי, מאמין בבני אדם, מתנשא על בני אדם, אוהב את כולם ושונא את כולם. לא בהכרח בסדר הזה.
ואם לקרוא את הפוסטים שלי פעמיים מספיקים לכן כדי להבין, בואו נכיר!
לפני שנתיים. 22 באוגוסט 2022 בשעה 18:47

באחד הפוסטים הקודמים נשאלתי למה קושרים עובדים כמעט תמיד רק עם יוטה. הרי יוטה היא גסה ולא נעימה?

בדיוק.

אבל התשובה הכוללת גם הרבה יותר מורכבת, וגם הרבה יותר קצרה.

 

החבלים הנפוצים בעולם הם בעיקר יוטה (שמשום מה כולם כאן קוראים לזה ג'וט), והמפ. קַנַּבּוֹס, בעברית. בהקשר, אף אחד לא יודע מה זה קַנַּבּוֹס. גם לא אני עוד עשר דקות. בישראל משתמשים כמעט רק ביוטה (נו, ג'וט), ופחות בקַנַּבּוֹס, כי ככה. מסורת. זה מה שיש למורה שלך, אז זה מה שיהיה לך.

אבל ברחבי העולם משתמשים גם בחבלי ניילון מסוגים שונים. בישראל יעקמו פרצוף למשמע המחשבה. כי ככה. מסורת(*).

אבל יוטה זה חבל לא נעים, אמרנו? התחושה הזאת של ה-bite של החבל בעור, זה חלק ממה שנקשרותים יחפשו. תציעו לנקשרת מנוסה חווייה נעימה בחבלי כותנה, והיא תעקם את האף.

אז מה החומרים הרלוונטיים?

א. יוטה או המפ - קודם כל, הנראות. למי שמחפש קשירה עם אסתטיקה יפנית מסורתית, אין הרבה חלופות. אבל אלו חבלים יחסית זולים, הקשרים לא מחליקים מדי ולא מתהדקים מדי, החבל לא נמתח(**) - לא יותר מדי, יש הגדרה באחוזים לכמה מתיחה זה כבר מתיחה - והם לא חורכים יותר מדי את העור. מאידך, הם לא עמידים לאורך זמן, הם נשחקים, ואסור לכבס אותם. אסור לכבס אותם. איפה לקנות? עדיף באחד הסטודיואים. ימכרו לכם סט ויזמינו אתכם לשיעור נסיון.

ב. כותנה. חבלים יפים. בצבעים יפים. זולים. זמינים. ניתן למצוא אותם במרבית חנויות האומנות - תחת השם חוטי מקרמה - ואפשר לכבס. אבל אלו חבלים דינמיים. הם נמתחים. ובין השאר, קשרים עלולים להתהדק מדי. יש לכם מספר בטיחות זמינים, נכון? אבל זה בעסה לגזור חבל.

ג. משי. זה למשחקי מיטה. חבלים נעימים ויפים. וחושניים. וימכרו לכם אותם בחנויות סקס במחירים מופרחים ומופרכים.

ד. קוקוס. אם אתם סדיסטים במיוחד, אלו חבלים גסים עוד יותר מהיוטה. מגרדים ועוקצים.

ה. במבוק. לא יצא לי, אישית. חבלים מאוד נעימים. מאוד רכים. מאוד יקרים. כנראה לא חזקים במיוחד, אבל אם המטרה היא רק משחקי קרקע והמטרה היא פינוק יותר מכאב, אולי שווה להשקיע בסט.

 

במה אני משתמש?

אה. שאלה טובה.

אני משתמש בעיקר בחבלים סינתטיים.

יש שתי טכנולוגיות מובילות בשוק החבלים הסינתטיים שמשמשים לקשירות - Hempex ו-POSH. פוש יקרים קצת יותר, ולפי הדיווחים טובים יותר. לי יש סט המפקס. ("המפ סינתטי")

הרעיון של החבלים הללו הוא שזירה בטכנולוגיות מסורתיות של סיבים סינתטיים מודרניים. מה שנותן חבלים שזהים מבחינת המראה לקלאסיים, לטבעיים. מ' מריחה לי כל הזמן את החבלים. היא טוענת שאין להם ריח. השילוב בין הטכנולוגיות מספק מוצר נעלה, עם כל היתרונות של שני הצדדים, טבעי לעומת מלאכותי, ובלי החסרונות. חוץ מהחסרון העקרי, שאין איפה להשיג אותם בארץ. חיפשתי. לא מייבאים. נכנסתי לחנויות של ימאים(***). אין. אז החבלים הללו חזקים מאוד, בערך פי 5 מקוטר מקביל של יוטה, עמידים בכמעט כל דבר, כולל בעיקר כביסה. אפשר לקשור איתם במים בלי לדאוג, והם יפים ומחזיקים קשר ולא חורכים את העור יותר מדי. אם מתאמצים, נו, אפשר.

 

יהיו בארץ אנשים שיגידו שאלו לא חבלים שמתאימים לקשירה. שלא יקשרו איתם. אבל אלו יהיו טענות ללא כל ביסוס. מעבר לזה, אם לצטט את אחת המורות האהובות עלי - ברגע שקיימת טכנולוגיה טובה יותר של חבלים חזקים יותר - זה חוסר אחריות לא להשתמש בהם.

 

אלו לא כל החומרים. אלו לא כל הטכנולוגיות האפשריות. יש אנשים ששוזרים סיבי טפלון בחבלי יוטה, נניח. ואז כבר חזק בודד יחזיק עומס של טונות.

אז התשובה הקצרה היא - תשתמשו ביוטה. אם אתם רוצים להתקדם, קראו על פוש והמפקס. עדיף להמנע מכותנה, וכדאי לשמור מרחק מחבלים של התעשיה. הם חזקים, אבל לא מתאימים(****).

לכל נקודה שהעלתי כאן יש הסתייגויות. לכל הסתייגות יש עוד הסתייגויות. ביפן העתיקה השמתשו ממילא בחבלי אורז באיכות מחורבנת למדי, או בחבלי צמח-דומה-ליוטה-ששמו-ברח-לי. לא היתה להם יוטה.

 

 

 

 

(*) טוב, לא רק מסורת. חבלי הום-סנטר-קנה-ובנה הם חזקים יותר, אבל יש להם ליבה נפרדת מהשרוול החיצוני. מה שאומר שקשרים עלולים לזוז. לא טוב, בתליה. חבלי ניילון מהדור הישן גם עלולים לגרום לכוויות אם הם עוברים מהר מדי על העור. ובכל זאת, אחוזים ניכרים מאוד מהקשירות בחו"ל מתבצעות עם חבלי ניילון. הם נגישים, הם זולים יחסית, הם עמידים מאוד, והם מגיעים בצבעים מגניבים.

(**) מטפסי הרים, ובכלל טכנולוגיסטים של חבלים, ידברו על חבלים סטטיים לעומת חבלים דינמיים. לקשירות, ובפרט לתליות, אנחנו רוצים חבלים סטטיים. שלא יתארכו. שזדברים ישארו איפה ששמנו אותם. חבל דינמי בתליה עשוי להיות דבר מסוכן. אל תתלו עם חבלי כותנה.

(***) אם הבנתי נכון, החבלים הללו הומצאו עבור בעלי יאכטות עם יותר מדי כסף, שרצו חבלים חזקים כמו המודרניים, אבל "במראה של פעם".

(****) לא מתאימים לקשירה על הגוף. לא מתאימים לאסתטיקה שרוב האנשים מחפשים. עדיין יש לי כמה חתיכות כאלו מסתובבות, כי בקשירות בחוץ צריך לפעמים לאלתר נוקודות תליה, וכדאי שיהיה חזק חזק, זול וארוך בשביל זה.

 

אם הגעתם עד הנה, השאלה שאולי לא ידעתם לשאול - 6 מ"מ קוטר, ואישית אני מחבב את האורכים האמריקאים, שזה בערך 9 מטר (30 רגל).

A v​(שולט) - חבלי הגוט עם השימוש ספיגה של קרמים מהגוף הנקשר ועוד
הופכים לרכים יותר נעימים יותר למגע.

אבל אל תבטל את חווית הקשירה בחבל גס ומכאיב מעצם הנחתו על הגוף.
יש הרבה נקשרות שזה מוסיף להן המון. במיוחד אם רוצים שהקשירה עצמה תכאיב...

אישית מעדיף 8 ממ באורך 12 מטר פחות חיבורים ופחות מפעיל לחץ על הגוף לסספנשן למשל.
לפני שנתיים
קטלב​(מתחלף) - לא. מבטל. בדיוק להפך. אני צריך לקרוא ולראות איפה הייתי לא ברור באשר לנקודה הזאת. יוטה מספק איזון של גס-אבל-לא-גס-מדי.
לפני שנתיים
קטלב​(מתחלף) - וחבלי 8 מ"מ אני מעדיף לקשירות עצמיות, והשתמשתי בהן לאפליינים לפני שקיבלתי את ההמפקס. חבל 8 חזק יותר מחבל 6, אז כמובן שהוא עדיף כאפליין.
לפני שנתיים
Blackbeard​(שולט) - תודה על המידע,
לפני שנתיים
שלמות וכוח​(שולטת) - +1

לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י