לפני שנתיים. 28 באוגוסט 2022 בשעה 18:54
לפעמים, כשאין לי את מי לקשור, אני קושר את עצמי.
זה סוג אחר של כיף. זה סוג אחר של אתגר. קשירה עצמית קשה בהרבה מלקשור אחרים. וכתוצאה מכך, הרבה יותר מסוכנת. לא משהו לעשות לבד, בלי גיבוי. וגם כאן בתמונה רואים את מספרי הבטיחות מחוברות אלי, כי רבותינו לימדונו לא לסמוך על אף אחד. קודם כל על עצמך, ובמקרה של קשירה עצמית, גם זה לא.
אם מעייף לקשור ומעייף להקשר, רק דמיינו כמה מעייף לעשות גם וגם בו-זמנית. והכישורים מתחדדים. אני פחות צריך לראות את החבל כדי לדעת מה אני קושר, כי למדתי לעבוד בלי לראות אותו. ובעוד שהחיבור האנושי לא שם, האתגר הפיסי והטכני בהחלט כן, ובמידה מסויימת האסטתיקה הסופית. ומה לעשות, חבלים על הגוף זה פשוט כיף.
ובין השאר, זה גם סוג של שוויץ. אם אני מסוגל לעשות את זה לעצמי, מה אני מסוגל לעשות לאחרות?
