שיבארי, אם נשאל יפני אקראי, זה פשוט "לקשור". אבל כמו שאנחנו מכירים את המושג, מדובר ב*עינוי* *אירוטי* בחבל. ואם זה לא עינוי, ולא אירוטי, אז זה לא שיבארי אמיתי. ושמעתי ניסוחים חריפים בהרבה מאשר "אם זה לא אירוטי זה לא שיבארי". אני פשוט ג'נטלמן ולא חוזר עליהם.
אבל הסכמנו כבר שאני לא שיבריקאי אמיתי, נכון?
קודם כל, קשירה לא חייבת להיות אירוטית. אפילו לא חייבת להיות אינטימית. כמובן, הרבה יותר מהנה כשכן יש אינטימיות. וכמובן שזה משהו שאני כן מחפש לרוב. אבל יצא לי לקשור גברים בעבר, ומה לעשות, לא היתה אינטימיות. וזאת לא היתה חווייה סקסית עבורי. לא לחלוטין חסרת ערך, אבל רחוקה מלהיות מהנה באותה המידה.
אבל ה"עינוי". זה אספקט מעניין מבחינה אחרת. לגרום לכאב עם חבלים זה קל. אם אני אתלה אותך מהידיים עם הקשרים הפשוטים שלומדים ביום הראשון בשיעור הראשון, הם יקרעו לתוך העור, והכאב יהיה נוראי. האתגר הוא איך לעשות את אותו הדבר, אבל לא כואב. או לפחות, כואב פחות.
וכן, זה לא אתגר שאני תמיד עומד בו. יש לי עוד הרבה מה ללמוד ומה להתאמן. ולפעמים, רתמה שרק אתמול החזיקה נהדר על מישהי אחרת, תגרום היום לנקשרת לצרוח מכאב ולסשן להגמר מהר. כל גוף הוא קצת אחר, כל פעם שקושרים רתמה החבלים יעברו במקום קצת אחר, ולכל נקשרת חוויות שונות ממילא. לא כל פעם שאני מנסה לקשור בלי לענות אני גם מצליח. ולפעמים, דווקא כן מצליח.
לנסיכה האלפית הזאת (ראו את אוזניה!), שם ואז, זה לא כאב. וביננו, מי יכול להכאיב ליצור מקסים כל כך?
