על הגדה

"אולי אני אכתוב פוסט סאטירי פרובוקטיבי ואקסיז אותו לך?"

"תקרא לו על טרלול ועכברים. וגבינה צהובה."

 את לא יכולה לעמוד בפני. את לא יכולה לשקר לעצמל יותר. מבפנים הרעד מחלחל החוצה. מחולל אותך. מחלל אותך. ואת מחוללת, נמצאת בעכשיו. נמצאת בנצח.

כם כשאני לא שם איתך, המילים שלי עוטפות אותך. חונקות אותך. מחבקות אותך.

מאוששות אותך. מאשרות את עצם קיומך. מיישרות את עצמותייך. וקמת. וחיית.

את חיה כמו שלא חיית מעולם. כמו עכברה במלכודת שיודעת שימיה ספורים. שיודעת שאינה מסוגלת לברוח. שיודעת שאינה רוצה לברוח. שרוצה את הגבינה הצהובה שבקצה המבוך. הגבינה הצהובה שלי.

שאת משתוקקת לה.

רוצה אותה.

כמהה.

חפצה.

נזקקת.

חשה אהובה. כאן ועכשיו. תמיד. אהובה. מלאה בזין שלי. 

תגמרי עכשיו.