צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הגדה

היא טוענת שהפוסטים שלי לא ברורים.
היא טוענת שכל פוסט שלי צריך להקרא פעמיים, וגם אז הוא כנראה לא יובן.

ואני? אני אוהב לשון סגי נהור. אני ציני, אירוני, סרקסטי, אופטימי, מאמין בבני אדם, מתנשא על בני אדם, אוהב את כולם ושונא את כולם. לא בהכרח בסדר הזה.
ואם לקרוא את הפוסטים שלי פעמיים מספיקים לכן כדי להבין, בואו נכיר!
לפני שנה. 13 במרץ 2023 בשעה 20:08

אני אוהב חבלים. אני אוהב שעווה. אני אוהב חבלים ושעווה יחד.

ואני לא יכול לתאר סשנים. כלומר, אני יכול, ואפילו ממש טוב. כישורי הכתיבה שלי סבירים למדי. אני לא רוצה. זה אינטימי מדי. אישי. אני מניח שרוב הסשנים שמתוארים כאן בכלוב הם ממילא רק פנטזיות. אני מקווה שכשאני כותב פנטזיות, ברור שהן כאלו. אבל את האמת אני לא יכול לכתוב. לא רוצה לכתוב. היא אמיתית מדי. אישית מדי. אינטימית מדי.

את האמת אני לא יכול לכתוב.

אבל אתן יכולות לדמיין.

 

הלן הדובה - והנה ציירת אחלה תמונה ועכשיו השאר הוא פנטזיה כי מי שאין לו את מה שיש לך בטח היה רוצה שיהיה.

מסכימה שלפעמים קשה לכתוב על משהו שהוא רק שלנו. זה הופך אותו ליותר מיוחד. אבל אני כן כותבת למגירה. בשבילי ולפעמים בשביל הצד השני.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י