אני... נכנס אלייך... ואת... עומדת על שמונה... אולי אפילו על תשע... כי אצלי לא עומדות על ארבע... אצלי עומדות על הרבה יותר... ואת רטובה... כמו ילדה קטנה ששתתה מיץ אבטיח... ונשפך לה... כי היא לא שלטה בעצמה... ואת... כמו ילדה קטנה... כמו כלבה... שועלה... דולפינה... עטלפה... פורשת כנפיים ונוסקת אל מרחבי האופל... האופל... האופל... האופל שבתוכי... שרק את יכולה להכנס אליו... כמו חתולה קטנה... מתפנקת... חתולה מגרגרת מרוב סיפוק... שרק אלפא אמיתי יכול להעניק לך... זאב אלפא... נשר... עיט... תמנון טורף... שכל זרועותיו עלייך... נוגעות... מגששות... מחפשות... מחפשות את החיבור... עם הכלבה שאת... עם הג'ירפה... עם הזברה... והפסים שאשאיר עלייך... כמו זברה... תהיי גאה בפסים... שמסמנים... אותך... כשלי... ואת כמלכודת... של דובים... במירוץ בין הצב לארנבת... לארנבת אין סיכוי... ואת תפקחי את עיני הארנבת שלך... ותסתכלי בי... וכולם ידעו מסביב... וכולם יראו אותך... מתייפחת... מתגלחת מהמשקל העודף... שאת נושאת איתך תמיד... אבל איתי את יכולה להיות מי שאת באמת... מתלקחת... בוערת כמו שאף אחת אחרת לא בערה מעולם... עד שלא ישאר ממך כלום... חוץ מהיהלום המלוטש שאת ורק את... את רק את... ולא אף אחת אחרת... נשף המסכות הזה מתיש... מכניע... מכריע... כמו שאני... אכריע אותך...
אכניע...
ואת...
בזרועותי...
תכירי סוף סוף את עצמך.