על הגדה

כשהיא בוכה, זה כיף. אתה הרי סדיסט, ואתה אחראי לזה.

כשהיא בוכה, זה נורא. ניצב מולך בן אדם שכואב לו, ואתה אחראי לזה.

כשהיא בוכה, זה מפחיד. כי אתה יודע שכרגע היא נושאת רמת כאב גבוהה פי שמונה מזאת שאתה מסוגל לה. גבוהה יותר ממה שכמעט כל אחת שפגשת מסוגלת לה. היא עד כדי כך חזקה. ובכל זאת הצלחת לגרום לה לבכות. אבל אני לא הייתי עומד ברמת הכאב הזאת. לא מסוגל אפילו להתקרב.

כשהיא בוכה, זה כיף. כי את הכוח והאחריות היא זאת שהפקידה בידייך. כי היא אחראית לעצמה, ובכל זאת בחרה לסמוך עליך. אתה אולי אחראי לכאב. היא אחראית לכך שהאחריות בידייך. וזה, זה החלק שממיס את הלב.
(ואם יש מישהו שיודע אילו תרכובות נדרשות כדי להמיס לבבות אנושיים, זאת היא.)