בכלל, שולטים אמיתיים לא טועים. ובטח לא שולטות. אנחנו כולם מושלמים. הו! מושלמים!
אין לגיטימציה לטעויות. אין לגיטימציה לחשיפת טעויות. לשיחה עליהן. ואני אפילו לא מדבר על פגיעות אמיתיות. וכמעט כל מי שמתעסק בקשירות מספיק זמן, יצליח להיות מעורב מתישהו בפגיעה עצבית. כן, גם אני. גם כקושר, וגם כנקשר. זה ספורט מסוכן. אם מישהו מבטיח לך שאין שום סיכון כשהוא קושר, תברחי.
ובקשירה הקטנה הזאת, הו כמה טעויות עשיתי. קטנות כולן. שום דבר מהותי. בעיקר כתוצאה של המשחק עם העמוד. עמודים הם חלקים, וחבלים מחליקים עליהם אם לא נזהרים. ראו למשל בתמונה את השוק שלה. רואים את סימני החבל מאיפה שהוא ברח. זאת למשל טעות שהנקשרת אפילו לא שמה לב אליה. כי אני מספיק מנוסה כדי להמנע (בדרך כלל!) מה"אופס!" בזמן אמת. אז מה אם היא לא שמה לב. כבר דיברתי איתה על זה, והיא ככל הנראה תקרא את זה כאן שוב. והיו עוד דברים, אבל זה ביני לבינה. אם אני מצפה שהיא באמת תסמוך עלי בדברים הגדולים, אני חייב להיות כנה איתה בדברים הקטנים.
אבל משום מה, אני יחסית חריג בקטע הזה. כמה פעמים יצא לכם לשמוע קושר או שולט שמודה בטעות? וזה כי זה מסוכן. אין מרחב שמקבל שיח כנה בעניין. רק לפני שבוע-שבועיים מישהי כאן עשתה לי גוסטינג רגע אחרי שדיברתי בכנות על טעות מלפני שנתיים. וכאמור, יהיו אנשים שיבטיחו לכם שאם עושים דברים בצורה מושלמת, לא יהיו פגיעות. בולשיט. לכל אחד יש גוף אחר. לכל אחד העצבים עוברים במקומות קצת אחרים. אין כזה דבר "מושלם". והנזק, מיקרו-נזק, עשוי להצטבר מקשירה לקשירה. אם מישהי נקשרת במשך שבוע כל יום עם קושר אחר, זה מסוכן מאוד עבורה. כל יום העצבים ימעכו קצת יותר, ופתאום, בום. אז איזה קושר אחראי לפגיעה? האחרון? גם אם הוא עשה הכל נהדר, ופשוט לא היה מודע לקשירות הקודמות?
אז חשוב לדבר על טעויות. כמובן שעם השותף\ה. חשוב להכיר בהן, לזהות אותן, וללמוד מהן. נניח, החבל על השוק? הוא לא היה מחליק אם במקום להתחיל באזיק-קרסול כמו שנהוג להתחיל קשירות, הייתי ממקם את האזיק על הרגל בין גומץ הברך לחלק העליון של שריר התאומים משם הוא לא היה מחליק מטה, וכל המבנה היה יציב יותר. אבל זה משהו שאפשר להבין רק אחרי שנועצים בטעות מבט כנה, וחושבים - איך אני נמנע מכך פעם הבאה?
אבל לא, לא באמת. אני הרי הו כה מושלם. אני אף פעם לא באמת טועה!
