שאלות ואז עוד שאלות

אני פה בשביל לחקור. את עצמי מבחינה מינית ואת הקונספט של שליטה מבחינה תיאורטית.

ככל שאני חושב יותר על שליטה אני רואה אותה בכל מקום. בסצינות קטנות וגדולות של החיים. 

סצינה קטנה: בחורה 'וונילית' שרוצה להרגיש את הכוח שלי מתפרץ על השרירים ועל הגוף שלה כשאני תופס אותה בחוזקה תוך כדי שאני חופר בה. היא 'וונילית', אבל כשהיא מוצצת לי היא אוהבת להיחנק ממנו, לדחוף לתוכו את הראש שלה בכוח עד שכמעט כולו נבלע במורד הגרון שלה ואז לבלוע זרע מעורב בכאב.

סצינה גדולה: אמונה באל כל יכול שתמיד צריך לרצות ולפייס או מלך ארכאי שמקבל את הליגטימציה שלו מכניעות העם לרעיון עליונותו.

עוד סצינה גדולה: זוגיות לפי המודל התיאורטי הישן, כזאת שבה הגבר דומיננטי וכופה ושולט. זה כאילו המודל הישן, בפועל זה מעצב מאוד גם כיום את התפיסה שלנו של רעיון הזוגיות, גם אם העיצוב מתבטא על ידי התנגדות לרעיון ובאופן כללי זה פשוט שם.

כדי להשתכנע בכך, מספיק לשים לב בכמה שירים מופיעים מילים בסגנון: I'm yours, או I'll do everything for you וכאלה.

יש קשר חזק מאוד ומעניין בין רצון למשהו לבין רצון לבעלות עליו והוא שם ונוכח בכל פינה, האם זה חלק מרכזי בעסקי שליטהה?

אנחנו אוהבים להיות מובלים, אנחנו אוהבים להוביל, אנחנו רוצים להפסיק את ההתמודדות עם חרדת ההויה על ידי כניעה משותפת לתרבות ורעיונות.

ובנימה יותר אישית, אני רוצה שמישהו יתפוס את ידי לפעמים ויוליך אותי בשקט למקום שבו אין אני.

כפי שאפשר להבין מבין השורות אני חושב שהרעיון של השליטה הוא בסך הכל פירמול והוצאה לפועל של כוחות שפועלים ומשפיעים וצצים בכל מקום ואני גם חושב שלפעמים עדיף לכוחות הללו לפעול את פעולתם המחטאת (אם היא אכן מחטאת) בלי למסגר אותם תחת כותרות שליטה ובדסמ.