שאלות ואז עוד שאלות

בשביל ניטשה חמלה היא לתת לאנשים לכאוב ולסבול אם זה מגדל אותם. חמלה ניטשיאנית היא לא צער על סבלו של האחר אלא על הזדמנות מוחמצת לגדילה והתפתחות. מבחינתו, לחמלה יש ערך רק כשהיא מגיעה ממקום אדנותי, כזה שיודע להעריך את הסבל ואת הפוטנציאל הגלום בו, לאמץ אותו אל ליבו ולהפיק ממנו את המירב.

בשביל ניטשה אדם שאינו סובל, כזה שהאתיקה של הנוחות הכריעה אותו, ראוי לחמלה רבה על חוסר הזמינות של הסבל בחייו דרכו יש לו הזדמנות להתפתח.

מה הוא היה חושב על ה'כלוב'?