הותשתי..
הותשתי מלצאת לדייטים, לצפות, לקוות ולהתאכזב.
הותשתי מלנסות למצוא מישהי שתהיה סקרנית ומגניבה ושלא תעוף על עצמה.
הותשתי מזה שאני נמשך בדיוק לבנות שלא שמות ז** בעוד שנשים יציבות וטובות שמעוניינות בי משעממות אותי
הותשתי מלפתוח את הלב שלי, לתת להן להכנס ולדעת שטריקת הדלת תבוא.
הותשתי מלפגוע בעצמי על ידי אחרות.
הרווקות הזאת משאירה בי צלקות ואני נאבק כדי לשמר את האמון שלי באנשים ובאנושי.
תרבות האינסטנט והאדם במקלדת מפקירה את דמי. אני נראה טוב, בעל הישגים משמעותיים בחיי אבל אני רגיש ומתמסר יותר מדי כנראה.
מהיום אני הולך לברור בפינצטה למי אני נפתח. אני לא מסוגל לשקר לעצמי שדברים מזדמנים עושים לי טוב. אני מקנא באנשים הקז'ואליים שלוקחים דברים קליל, או שלפחות כך זה נראה. אני לא יכול. אני חשוף, משתף, מספר וכנראה לא יודע לשמור על עצמי.
בנות!
אני יודע שקל לכן וחלקכן נהנות לקבלת תשומת💓
אל תנצלו זאת כדי לשכוח שבסוף עומד מולכן בנאדם, עם ציפיות ודימום פנימי משל עצמו ושזה בסופו של דבר לא אמיתי. בטח נתקלתן במלא חארות שהקהו לכן את הרגש, אבל תנסו לזכור לא להכליל.
זה היה המסר שלי לאומה
פיסאאוט
