סינמה פרא-דיסו

חושך, אפילה, עלטה.
את אוחזת בידי, בעודי מוליך אותך.
רעש צעדי שובר את אפילת החדר.
ריח גופך ממלא אותו.

לוחש לך באוזן.
פציינטית 733, טסק טסק טסק.
מצבך הקשה מחייב בדיקה. בדיקה מקיפה.
עלי על מיטת הטיפולים.

עולה לך על השולחן, ידי מכוונת את גופך.
עור גופך הלבן נוגע בעור מיטת הטיפולים השחורה.

מרים את רגלך השמאלית, מניח אותה על גבי הארכובה.
גם את הימנית.
מגע המתכת, מעביר את צינתו דרך הקרסול עמוק פנימה.

שוב צעדים.
קלאנק קלאנק קלאנק.
את שומעת אותי, ניצב לראשך.
מקרב את ראשי לשפתיך.
להרגיש את הבל פיך.
לשמוע את נשימותיך.
להריח את ריח השמפו, שמתערבב עם הבושם המעודן ששמת קודם לכבודי.

אוחז ביד ימין שלך,
עוטף אותה באזיקי עור.
קושר לחבל סגול, ומחבר ללולאה בקצה החדר.
שוב. יד שמאל.

קלאנק...
קלאנק...
קלאנק...

רותם את רגליך אל הארכובות.
וחושך
חושך
חושך....

מרים את חלק גופך התחתון בעזרת כף ידי.
מכניס את הפלאג השחור, החלק, הנוצץ.
לאט.
מוריד את גופך בעדינות. ככל שאת מתקרבת אל המיטה, כך הוא חודר עמוק יותר.
לחיצה קלה על המשאבה. ועוד לחיצה. ועוד ועוד ועוד.

רצועת הבד שישבה עד עכשיו בפינת החדר, החלה להתעורר.
מתלפפת לך על קרסול ימין.
ליפוף, ועוד אחד, ועוד אחד.
מתחילה לעלות מעלה, מעלה.
נחש לבן, פתן מבד, מטפס, מחליק, עוטף אותך.
מכסה את גופך,
עולה לבטן, לחזה.

נחש לבן, לא יודע שובע.
עוטף אף את פניך.
את האוזניים, האף והעיניים.
חריץ קטן לאוויר.
נחש לבן, לוחץ, עוטף.