סינמה פרא-דיסו

מנוחה.
הנחש הלבן, הפתלתל, סיים את מלאכתו.
עכשיו הוא נח.
חובק את גופך. צורב את עצמו אליך, אל עורך.

אין אור.
אין קול.
אין טעם.
אין ריח.

רק חום.
גופך מציע לנחש הפתלתל את טל גופך. מרטיבה אותו בעגלי זיעה עדינים.

"פציינטית 733, את זקוקה לבדיקה". לוחש לך אל האוזן.
את שומעת אותי לוקח נשימה עמוקה.
פפפפפפפפפפפפפפפפפפ....
נושף את אוויר ראותי אל גרונך.
"מה שהיה עכשיו אצלי בפנים, נמצא עכשיו אצלך".

ושוב נשימה עמוקה.
פפפפפפפפפפפפפפפפפפ....

ושוב
פפפפפפפפפפפפפפפפפפ....

המגע הקר של המספריים, מחזיר אותך חזרה.
פוער 2 עיגולים, כדי לנקז את החזה שלך מבעד לעורו של הנחש.

המגע המתכתי של הסטטוסקופ מקפיא אותך בשנית.
מרגיש את ליבך פועם. שומע אותך חיה.

קלאנק...
קלאנק...
קלאנק...

צועד לעבר פלג גופך התחתון.
דוקר את הנחש בשנית. פוער חור נוסף. בין רגליך.
מניח את ידי בין רגליך. מרגיש אותך פועמת. חיה. נושמת.

"733, המקרה חמור משחשבתי...אני נאלץ להמשיך בבדיקה"
קולי מהדהד בחדר החשוך והריק.

משחרר את האוויר מן הפלאג האחורי, שולף אותו.
הספקולום נכנס לו לאיטו,
מניח כוס מרטיני ריקה תחת הספקולום, לאסוף את שאריות גופך הנוטפות.
מכניס אצבע.
את מרגישה את האצבע שלי.
רק מרגישה.
לא רואה.
היא נעה. זזה. בוחשת. חיה.
עוד אצבע
ועוד אחת.
אצבע נוספת מן היד השניה, מרחיבה אותך. פוערת אותך.
גופך דרוך. מחכה לספוג.

פפפפפפפפפפפפפפפפפפ....
נושף אל החור שנפער.
"733, אוויר הרים צלול, זה מה שאת צריכה".

ועוד אצבע.
ועוד אחת.
"733, את הכפפה שלי."