לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני 5 שנים. יום שבת, 12 בדצמבר 2020 בשעה 17:35

המבט שלך, שמסתכל עליי יורדת למטה.

הסקרנות, לאיך היא תעשה את זה.

קצה השפתיים שלך שפתוח, והעיניים שמשתוקקות להרגיש את זה.

כל אלה נחקקו בי בזיכרון הפועם חיים.

הידיים שלך, שמושכות אותי אליך. רוצות אותי קרוב.

מתנשקים, אתה מנשק כל כך טוב, בשפתיים רכות ונעימות.

היד שלך, שמטיילת במעלה הפנים שלי, חושפת אותן מפני התלתלים.

ניגשת לעגיל החישוק הכסוף שלאוזני, ומושכת. מושכת. מושכת.

במקום הכי עדין, שם אתה לוקח אותי.

במחווה הקטנה הזו.

ואני שלך.

 

 

 

מעולם לא פגשתי מישהו שעשה את כל מה שרציתי לפני שביקשתי.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י