ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני 5 שנים. יום ראשון, 13 בדצמבר 2020 בשעה 13:16

ואולי רציתי לנקום, ואולי זה לא משנה.

כי הכוונה לא משנה לעיתים, אלא התוצאה.

ומה אנשים חושבים, ואיך אישה מרגישה.

---

יצאתי ממנו במחשבה ש'לעולם לא הייתי רוצה להיות גבר'. זה היה אחרי שעברה לי בראש מחשבה של הלקאה עצמית, וכל כך טיפוסית לנשים. (האם הייתי בסדר?).

ואז ניפיתי אותה, ואמרתי לעצמי, שלא אכפת לי איך הוא יפרש את זה. ומשהו בי שמח, על כך שהוא נשאר מבולבל, עם שאלות. משהו שהוא יתעסק איתו קצת.

אני נזכרת במבט ההלם שהיה לו. הוא קצת פוקר פייס, כמו שפרצוף נתקע בוהה, אבל שואל עצמו מה הוא עשה לא בסדר?.

ואז חשבתי על כך שגם גברים רוצים להרגיש מיוחדים. ואם היא מיד נותנת לו, אז באותה מידה יכול היה להיות מישהו אחר, אבל איתו היא לא הסכימה מיד. 

אולי כי הוא היה חשוב לה והיא רצתה שזה יימשך עוד, ואולי כי היא פשוט שמה עליו זין.

ואז העצמי מתחיל להשתולל, ולחשוב למה. 

וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא שאל אותי אם ניפגש שוב. ואז עקצתי "אם תענה לי הפעם".

כי אחרי ששנה לא דיברנו, ולא אכפת לי למה, אתה צריך קצת, רק קצת, צניעות

אז אחרי שהוא ירד לי וזיין את הכוס עם האצבע שלו, התלבשתי, עישנו עוד קצת והלכתי. גאה בעצמי, על שזו בין הפעמים היחידות, שהקשבתי ללב ומה הוא רוצה (או לא) באמת.

 

 

---

עריכה:

כבר קיבלתי את ההודעה הבאה: "השארת אותי חרמן מת, את תשלמי על זה *סמיילי שטן מחייך*.

כן אדוני? בצ'ק או מזומן? אני פשוט כבר לא מוציאה קבלות בגלל הקורונה.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י