אני מנסה להעלות על הכתב את מה שקרה אתמול. זה לא פשוט לי, בכלל לא. אבל אני רוצה לכתוב את זה, אני רוצה לסדר את זה מהראש שלי אל מילים, משפטים.
ולמה כל כך קשה לי לתאר את זה? למה זה מערער אותי ככה?
---
השכן הוא בחור גבוה, נעים וחייכן. מאז שהוא עבר לאזור, אנחנו יושבים יחד ומדברים. יצאנו גם פעם למסיבה, הכול מאוד ידידותי. אני לא במשיכה מטורפת אליו, אבל הנחמדות שלו, והחיבה שלו כלפיי גרמה לי לשוב להיות בנוכחותו.
אתמול אחר הצהריים באתי אליו. ישבנו לסיגריה והבאתי גם בקבוק יין ושתי כוסות. יום שבת תמים וחמים. מזג האויר הקיצי שהיה לאחרונה היה לי נעים, והזכיר לי את הקיץ והגעגועים אליו.
אנחנו יושבים ומדברים, משתפים. הדברים הרגילים וגם החדשים. קופצים לחדר שלו, רגע לפני שאומרים שלום לשותף החמוד שלו, שהלך למשמרת עבודה.
החדר שלו מאוד יפה, מעוצב, מאובזר. הוא הראה לי כמה דברים, ואני שמתי עין על המצלמה שלו. מצלמה מקצועית. כמה שאני אוהבת לצלם. תפסתי אותה והצעתי לו לצלם אותו. אחר כך הוא צילם גם אותי. היה בזה משהו מאוד רומנטי, בעיקר כשהוא מתקרב אליי כדי להסביר לי על כמה פרטים טכניים במצלמה.
בין לבין הוא מראה לי את מגירת ההפתעות שלו. כל כך נבוך להראות לי, ולא יודע כמה כבר ראיתי בחיי הקצרים. הויברטור הקטנטן והאזיקים לא ממש מרגשים אותי, אבל יש שם ספר על פנטזיות מיניות. אני פותחת אותו ומתחילה לקרוא חלק מהפנטזיות בקול. עם הטון שלי, האיטי והעמוק. מחייכת.
הוא הראה לי לוח שנה שהכין. מסתבר שיש איזשהו אתר שיודע לעצב באמצעות בינה מלאכותית, את התמונות הרגילות שלך לתמונות היסטוריות או עתידניות. כמובן שרציתי גם. אז שלחתי לו כמה תמונות שלי, וקבענו שאחזור אליו בעוד כשעה אחרי לראות את התוצרים.
רגע לפני שאני הולכת, כשהוא יושב על המיטה ואני עומדת, הוא מניח לי את היד כבדרך אגב על המותן, דבר שהוא אף פעם לא עשה לפני.
יצאתי ממנו והרגשתי את החום על הפנים שלי. כשנכנסתי לדירה, הלכתי למקלחת, למראה. עמדה שם ספק בחורה, ספק אישה, עם לחיים כל כך אדומות וסמוקות. מה היה פה עכשיו?
כעבור כשעה חזרתי אליו. התלהבתי נורא מהתמונות שיצאו. הוא מתייעץ איתי על החדר, מה לשפר, מה להוסיף, ואומר שיש לו כמה שרשראות לדים שקיבל. "יאללה, בוא נתלה אותם", אני אומרת. מוציאים כמה מסמרים, הוא עומד ותולה, ואני למטה תחתיו עוזרת לו.
כשאנחנו מסיימים, אני מכבה את האור, וכל החדר זוהר מלדים כחולים-אדומים-ירוקים וצהובים. הוא שמח ומחייך, מתלהב לגמרי מהתוצאה ומודה לי על העזרה.
הוא נשכב על המיטה ומסתכל מלמטה, "את חייבת לראות, בואי". אני נשכבת איתו על המיטה. ברגע שאחריו, הוא מתרומם מעליי במהירות ומנשק אותי. נשיקה ארוכה ועמוקה.
שיט.
לאט לאט הבגדים יורדים. הוא מלקק לי את הפטמות, את האוזן והצוואר. אני מחזירה לו והוא גונח. וכך, גם התחתונים שלי יורדים, והוא חודר ומזיין אותי. הידיים שלי מלטפות אותו והוא ממלמל כמה שאני רטובה.
המוזיקה תוך כדי מתנגנת ומכניסה אותו לטירוף. הכול קורה כל כך מהר. מסתובבת אליו והוא מזיין אותי מאחורה ועמוק. גומר לי על כל הגב.
"זה מפחיד אותי." אני אומרת. "אני יודע, גם אותי", הוא עונה. ערבבנו ידידות עם סקס. הולכים לעשן ומדברים עוד קצת על זה. הוא בכלל יוצא עם מישהי, ומסתבר שאני גם מכירה אותה.
"כשיצאת מפה קודם, לא הבנתי כל כך מה קרה. איך שהקראת את הספר הזה קודם..." הייתי חייב להתפרק על זה. "אוננת עליי?", אני שואלת. הוא מחייך ומהנהן.
אני יודעת שהייתי שם קצת מכורח הנסיבות. שהתחושה שלי לאחרונה, היא רתיעה מסקס שהוא לא ממקום רגשי. לא מאהבה, אלא מתאוות בשרים. ואני קצת נעצבת על זה, אבל זה כבר קרה ואין לי דבר לעשות עם זה עכשיו.
אני מאשימה את הציצים האלה. כמה נגיעות בהם ובפטמות, ואני מאבדת את עצמי והמחשבה.
שבוע טוב🌟