לפני 3 שנים. יום שישי, 28 באפריל 2023 בשעה 13:01
הלכתי לאורך הרחוב, ופינת נוף קראה לי. פניתי שמאלה אל עבר החצר האחורית של הבניין והמחזה היפה של האופק נגלה אליי. מרחוק הכול נראה רגוע, שקט. אנחה נפלטה מפי וידעתי שאני הולכת נגד הרגש, או הראש, או שניהם.
הסתכלתי בנוף הדומם, והוא צעק לי, "לא". אבל היו אלה עוד מספר רגעים שבהם הייתי צריכה לחשוב. הלכתי אל עבר חומת גדר וישבתי. המרחק מהבית שלו לא היה גדול. הייתי די קרובה. כבר אחרי נסיעה לא קצרה.
ושוב, חשבתי על זה. ואמרתי לעצמי, שאם אני צריכה לחשוב על זה כל כך הרבה, ואם זה מעורר בי רגש לא טוב. יש כאן רגע של החלטה שצריכה להיעשות.
מאש שורפת צריך להתרחק.
וכך כתבתי לו הודעה פשוטה, וחזרתי לתחנת האוטובוס. וידעתי, שעשיתי את המעשה הנכון. וידעתי שלאט לאט השתניתי.
יש חזיות יפות מדי בשביל לחלוק אותן עם מי שלא יעריך אותן.
שבת שלום🖤