קורים דברים מיוחדים לאחרונה. מיוחדים ומרגשים. דברים שחשבתי וחלמתי אותם לפני שנה ויותר. אני חושבת שלעשות אותם זה המימוש עצמי הכי קרוב שאני יכולה להגיע אליו.
אני מקימה את עצמי באופן פרטי. לא באמת יודעת לאן זה יילך, אבל ממוקדת מטרה לפחות לטווח הקרוב.
עוזבת את הדירה שלי ומתחילה לחפש משהו אחר, אנשים אחרים. הפעם יש לי חודש שלם למצוא משהו שאני רוצה, צריכה ואוהבת. שזה חודש יותר ממה שאי פעם היה לי.
לעזוב את הבית של אמא שלי היה במנוסה. ממש נסתי על נפשי ברגע שיכולתי. לעזוב את המעונות סטודנטים גם - תוך כמה ימים הכול נארז והלכתי לדירה הראשונה שמצאתי.
להחליט להישאר בדירה - היה אחרי סאבלט של חודשיים, ותחת המון המון המון לחץ. כמעט ממש בלית ברירה. למצוא שותפה לדירה - הייתה חוויה מעיקה ומתישה מכל הבחינות.
והנה, גם הפעם מדובר באיזשהו כוח חיצוני אבל גם פנימי שאומר לי - צאי, חפשי, תשפרי.
אני מסיימת את התואר. נותר לי רק עוד סמינריון אחד. אולי כבר אתחיל ללמוד באוקטובר הבא את התואר השני. חבל על הזמן. עוד אין לי הרבה כסף לטוס לטיול הגדול שלי, אז נשמע שזה עדיף לתפור עוד תואר בשנתיים הקרובות. ועם זאת, לא בא לי ללמוד משהו בלי שחקרתי לעומק את אפשרויות העבודה שבו. אז גם פה - יש לי חודשיים להחליט. וזה המון.
אתמול בלילה הייתי ממש חולה. הקאתי ב-4 לפנות בוקר אחרי בחילות נוראיות. אולי אני בהריון מרוח הקודש? סתם. כנראה משהו לא טוב שאכלתי או וירוס חביב.
קמתי היום כל כך חלשה, ועוד אשכרה תהיתי לעצמי אם לנסוע לתל אביב. כמה היה לי קשה לנוח. להירגע. להניח להכול בצד. מזל שחברה שכנעה אותי להיכנס למיטה ולנוח. אז ראיתי קצת טלוויזיה והתחלתי איזה סרט (כמובן שאחרי רבע שעה עזבתי אותו, יש לי בעיה עם סרטים). ואז בצהריים, פשוט ישנתי. קמתי בערב, זום עם חברה וקצת סידורים שהרגשתי שאני חייבת לעשות כדי להפיג את החרדה. יצאתי עם כאב ראש והחום הגיע ל38. עכשיו קצת יותר טוב. מבאס להיות חולה לבד בבית, לפחות השותפה הציעה תה :)
אתמול חשבתי על איתי די הרבה. איפה כל מה שקורה איתו פוגש אותי. מה אני צריכה לעשות. ממש השתגעתי כבר מהמחשבות. אין לי תשובות די טובות מלבד - לכי משם.
מחר יש לי יום די ארוך ומעצבן, משהו שאני חייבת ללכת אליו ולעשות אותו. אני ממש מקווה שזה לא יהיה סבל צרוף, ובכל זאת אני אהיה מצוידת באדוויל.
ממש שמחה שהתקדמתי היום עם עניין הדירות - כבר מצאתי 3 ללכת אליהן ביום חמישי. אמנם לא בטוחה שיהיו רלוונטיות, אבל עדיף להיות בתנועה וללכת. אני מחפשת גם שותפים להיכנס איתם לדירה חדשה. מרגיש לי שזה יהיה לי הכי נכון מאשר להיכנס לדירת שותפים שיש בה כבר שגרה. אני בחורה דומיננטית מאוד ונורא קשה לי להתכופף לאחרים בקטעים האלה. נראה לי שזו פשרה טובה. אם בכל זאת אני עדיין בשלב שבו אני צריכה לגור עם שותפ.ה.
אז מה היה לי היום. חרדה, כאב, חולשה. אבל גם התגברתי עליהם בצעדים קטנים. באמת. כל פעם קצת. כשאני בחרדה אני קופאת, ואז הכול נהיה הרבה יותר גרוע כי אני מפחדת לגעת בו - וזה הופך למפלצת ענקית בראש שלי. אבל אני צריכה לזכור - צעדים קטנים, ושיש לי זמן.
כך לאט לאט אני אגשים את כל החלומות שלי...
לילה טוב :)