לפני שנה. יום שישי, 24 בינואר 2025 בשעה 12:03
אני אומרת תודה שלא התייאשתי
שלא הפכתי לצינית
שלא השתבללתי
שלא נהייתי עיוורת לאהבה.
אפשר להיות עיוור משני הכיוונים
צד שלא רואה שאוהבים אותו
צד שלא רואה שלא אוהבים אותו
ואתה לא אהבת אותי
בכלל לא.
פגעת בי ושיקרת לי וזיינת אותי ושכבת ואספת אותי,
וכנראה שראית בי נערה במצוקה שיש להציל.
תודה שאמרת לי את מה שאמרת.
יצא לך המגעיל.
לא להאמין ששיתפתי אותך ברגשות שלי וקיבלתי את זה לפרצוף.
איזה ידידות בכלל הוא רצה?
מי החברים של האדם הזה?
ולמה אני רציתי בחברתו?
זה כואב הרבה יותר מכל סטירה שאקבל, מכל בעיטה, דחיפה.
אני תמיד אומרת שצלקות בלב לא רואים.