לפני שנה. יום ראשון, 2 במרץ 2025 בשעה 18:44
לפני 4 שנים. 18 באפריל 2020 בשעה 4:55
זכרונות עולים לי בלילה
מעט מעציבים
על תקופה אחרת
זהב שחור ופרחים אדומים
ואז אני נזכרת איך איבדתי את הכתר
אי שם ביער
וכעת לראשי רק זר קוצים
חדים כתער
הכנתי אותו בעצמי
פצעתי את ידיי
על האדמה החמה בשדות הקיץ
שרפו רגליי
והחיות בלילה הן מתקרבות אלי
בוחנות את הכתר מקרוב
כמה יפים הקוצים שלך
אפשר לגעת? אפשר לאהוב?
ואני מתרחקת ונפחדת
מתעייפת ורוצה לישון
במה שאני שוכחת בלילה
אני תמיד נזכרת באור ראשון
כשמניחים את הראש על הכר
כשנופלים, ואין עוד טיפת כוח
זר של קוצים מכאיב
ולא נותן מנוח.
2.3.25
הכאב ממשיך להגיע
אני מתכחשת אליו
אבל הוא נמצא כאן ונוכח
אולי לראשונה דווקא אני פוגשת בו באמת
ומנסה להכיר את עצמי.
נזכרת בעצמי,
אבל מנסה גם לברוא משהו חדש.