הוא סגר את מכסה הפסנתר בחדות והצליל נפסק. "אני לא מבין מה קורה". מבקש לדעת בדרך שלו איך זה מתקדם.
זו הייתה הפעם הרביעית שנפגשנו, לראשונה אצל הוריו בבית. כשהם יצאו לעבודה הוא היה מגניב אותי פנימה.
ידעתי שאני רוצה אותו. לנשק, להרגיש. אבל.. משהו עצר בי. הייתי זקוקה לעזרה.
ביקשתי שיביא את הדבש. זה שהוא שם לי ולו בתה רגע לפני. במבט מבולבל הוא פנה למטבח. "הנה", אמר והניח אותו על השולחן.
פתחתי את השפורפרת ומרחתי מעט דבש על האצבע. התקרבתי אליו, ומרחתי את שפתיו בדבש המתוק. "אל תספרי על זה לאף אחד", הוא מלמל.
התקרבתי אליו, ובאומץ נתתי לו נשיקה אחת קטנה על השפתיים.
וזאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי.
לאחר הנשיקה הייתי כל כך מאושרת ושמחה. שסוף סוף הצלחתי. יצאנו החוצה אל הפארק ונכנסנו לאחת מהמגלשות. ישבנו שם והבאנו את ספר הפסיכולוגיה שלי. הוא היה בחור כזה ציני שאהב לצחוק על הכול. אני זוכרת שהוא הקריא מתוך הספר וכל משפט שלו גרם לי להתגלגל מצחוק. זה כמה הייתי מאוהבת בו.
גשם החל לרדת. זה היה חודש פברואר. יצאתי מחוץ למגלשה ונתתי לטיפות הגשם להרטיב את כולי. חייכתי והבטתי לשמיים. אולי חשבתי, אז, ביני לבין עצמי שזה היום המאושר בחיי.
לילה טוב 💋