צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נו בסדר. שיהיה

מחשבות פרוצות מתוקות לפעמים עצובות של ילדה בלי אבא
לפני שנתיים. 24 בפברואר 2022 בשעה 0:08

ושלחתי אותו לישון בסלון.

 

אנחנו לא שוכבים מלא שנים אבל חברים טובים מאוד ויש דברים שרק איתו אני מצליחה לפתוח 

בכלל,

אני לא דברנית גדולה ומאחורי החזות המקושקשת ומלאת המניירות באמת מסתתרת ילדה קטנה עם עיניים גדולות ומח שחושב יותר מדי הרבה ממה שהוא אמור. 

ובכנות

רוב האנשים משעממים אותי 

אני שונאת להתווכח 

שונאת לדבר על דברים שהם אובייסלי 

ובעיקר טעונה ומוצפת כל הזמן כך שהכי נח לי להיתקע מול הספרים והסדרות וליצור אנטרקציות אנושיות רק במצבי פאן קיצון (מסיבות סמים אלכוהול ותרבות)

מה שיוצר את הרושם של חיית מסיבות וחובבת אדם כשכל מה שבאמת בא לי

זה לשים עליך את הראש 

לתת לך לשחק לי בשיער 

לדבר 

להקשיב 

להרגיש נוכחת 

רגועה

ואז פשוט למצוץ אצבע (לא משנה אם שלי או שלך) 

ולהרדם. 

 

סליחה על העלגות הקלה..

אני עם אצבע בפה ושמורות עיני שנשמטות אט אט

לילה טוב לך איפה שלא תהיה.

 

 

לפני שנתיים. 6 בפברואר 2022 בשעה 21:40

זה מתוק מאוד מצידך

לא בטוחה כמה שימוש אעשה בזה אבל עצם המחווה היא כמו יד חמימה על לחי קפואה. 

לפני שנתיים. 3 בינואר 2022 בשעה 18:35

איך בשניה שיש לי זמן לנשום בתוך התוהו חוזרים הצרכים הבסיסים לדרוש את מקומם בהיררכיה.

ובכן אני-

בודדה (מנטלית/מינית)

חרמנית

שמחה

טיפ טיפונת עצובה

מרוקנת 

מסוממת.

 

בדיוק בסדר הזה

 

לפני 3 שנים. 17 בנובמבר 2021 בשעה 20:10

אז שמה נקודה .

כאן.

וכאן.

אני עדיין...

לפני 3 שנים. 16 בנובמבר 2021 בשעה 19:25

אמרתי ואומר שוב ש--

העובדה שאין לי מלא מין מסעיר קינקי ואינטנסיבי כל הזמן היא פשוט הזויה בעיני. 

 

משהו לא מסתדר לי

מרוקנת

 

מרוקנת

 

 

מרוקנת.

לפני 3 שנים. 3 בנובמבר 2021 בשעה 16:55

אני מוכנה לרצוח עכשיו בשביל להיות נאהבת ומחובקת. 

מצד שני--

קצת נשבר לי הזין מההתכתבויות חסרות הטעם.

 

בא לי לצרוח.

 

אין אפילו טיפה של אהבה בעולם  בשבילי??

 

אעעהההההההההההההההה!!!!!!!

(תרגעי ילדה מטומטמת זה רק סימני חזרה לחיים מהמידברן)

מי עוד חזר.ה עם כאבים בלב?

לא מגיע יותר לשום אירוע שכזה לבד.

 

לפני 3 שנים. 13 באוקטובר 2021 בשעה 23:16

לכתוב כאן, מהבוקר

לפרוק את הגוש העצום שיושב עלי

לפרוט את הכאב .

 

אבל עדיין עמוסה כל כך 

עצובה 

מוצפת.

 

אולי מחר

הלוואי. 

 

לפני 3 שנים. 10 באוקטובר 2021 בשעה 17:58

שזה נחמד מאוד 

המסך המעורפל קצת נעלם

שזה נחמד אם כי מבעד לצלילות ניכר בבירור שעוד לילה ארוך לפני

לילה שבו שוב לא אהיה

מנושקת 

מחובקת 

מחוללת 

מזויינת 

עטופה בך.

 

איזה משחק לא הוגן. 

לפני 3 שנים. 8 באוקטובר 2021 בשעה 18:07

לעצמי בעיקר.

 

סליחה שלא עונה,

סליחה שכן.

 

לא אישי. 

 

עייפתי מהחיפוש הלא נגמר והאכזבות הקטנות שנשברות לי בשיפולי הבטן כמו סירות מפרש שנסחפו אל החוף 

 

דרוש חיבוק עד אין קץ 

 

 

לפני 3 שנים. 4 באוקטובר 2021 בשעה 17:58

איתכם.

יש צפי מתי יחזור הווצאפ והאינסטוש לחיינו?

המנוי מסתיים מחר אז לא מתאפקת ❣