אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נו בסדר. שיהיה

מחשבות פרוצות מתוקות לפעמים עצובות של ילדה בלי אבא
לפני 3 שנים. 6 בספטמבר 2021 בשעה 16:01

חג שמח נבלות ❣

לפני 3 שנים. 5 בספטמבר 2021 בשעה 23:38

זה להיות עלה גפן קטן וממולא בתוך סיר צפוף חשוך וחמים.

נראה לי אני יודעת מה אגיש מחר.

 

וסליחה על אסופות המילים הריקות מתוכן הקצרות והמשעממות שזלגו ממני היום, 

יש גם ימים כאלה.

 

ועכשיו באמת- איפה דה פאק אתה כשאני נרדמת (סופסוף!!) על הספה האדומה בסלון וזקוקה לך מרים אותי רכה וריחנית משינה מעולפת משעות של צפיה בכל סרטי דיסני  ומעביר אותי בעדינות למיטה תוך כדי מלמולים מתוקים לצוואר שלך?

 

הייתי ממשיכה בתיאור אבל זה חסר טעם.

 

 

לפני 3 שנים. 5 בספטמבר 2021 בשעה 16:00

מאוד מוזר לי כל הדיסוננס של כמה הילדונת הסוטה שבי נעלמת לתהום הנשיה במצבים מסויימים...

אז האמת שהיה שבוע נהדר וסופ'ש בועט (עם אפס מיניות) שהשאיר אותי טיפ טיפונת מרוקנת מפוזרת ובעיקר מאוד עייפה...

יש מכרבלים בקהל? 

(לא באמת)

חוצמיזה כמו שאני מכירה את עצמי הכרבולים האלה הם אם כל חטאת כי אין דבר שמחרמן אותי יותר משעות של כרבולים במיטה ואינטימיות.

וזה כמובן דבר שכבר לא ממש מתקיים לצערי

אז אני פשוט אשאר לא חרמנית ועייפה, וזה בסדר גמור (:

לפני 3 שנים. 2 בספטמבר 2021 בשעה 17:34

או: טקסט חמוד מהאוב שקפץ לי  לכבוד סופ"ש... (2015)

 

הו זו הייתה עליית גג...

היה בה קצת מהכל,

ישן חדש ונחום אחד שהתחזה לחתול ג'ינג'י.

 

נחום היה אפאטי,

כך לפחות היא חשבה.

רפרפה באצבעות על הקלידים של הפסנתר,

חרצה לשון לפטיפון שהחזיר מבט כבד ומאובק

וקרצה למיקרוגל שנח בוהק על השיש הלבן.

 

והיה לילה ונחום חיכך ראשו ברגלה במבט של-

באמא שלך פתחי לי את הדלת אני מת לצאת החוצה,

אז היא פתחה, אלה מה.

 

לא אומרים לא לחתול של שרק אפאטי ושמנמן...

קצת הרגישה לבד והגג חרק אבל בכל זאת שבת והכל

והמחשבה על הסיר השחום של החמין שרוחש בעדינות ברחוב ליד העביר בה איזה גל חום

 

שכבה לישון עם שמלת השבת ואת הדלת השאירה פתוחה אולי נחום ירצה להיכנס ,

אולי.

 

מתהפכת ומתהפכת והגג חורק והראש מסתובב לאט,

יצאה יחפה לסלון לתפוס חצי חיוך של ירח

ונחום שהשתובב שם עם חתלתולת רחוב,

חולק איתה את קערת האוכל ושוכב איתה בנינוחות על השטיח מתחת לפסנתר.

 

יותר מהכל פתאום התחשק לה להיות חתלתולה.

* סיפור אמיתי (:

לפני 3 שנים. 1 בספטמבר 2021 בשעה 21:27

כוס אמא של ההפרעות שינה

שמובילות למחשבות 

שגורמות לחטט בפצעים ישנים 

ואז למועקה איומה

ולשקט הטורדני. 

 

כוס אמא של כל מי שאני רוצה והוא לא 

והכי כוס אמא של אלה שאני לא רוצה בפירוש ויש מדי הרבה מהם בקטע לא פורפוציונלי לאלה שאני רוצה ושהם לא. 

 

כוס אמא של הויברטור שנכבה באמצע וכוס של הדודה של המיטה הגדולה מידי שלי ומעט מדי יחסי המין שנעשו עליה. 

בכלל, כוס אמא של כל הגמירות והזיונים והנשיקות והחיבוקים והכרבולים והמלמולים שהיו יכולים להיות אבל הם לא כי סטטיסטית על כל אבא סקסי חכם עם ידיים נעימות ותקיפות מחרמנת יש לפחות שלוש או ארבע ילדות הרבה יותר טובות ממני עם חור תחת מושלם ובטן שטוחה.

לא חראם?

 

* הולכת לשטוף את הפה.

לפני 3 שנים. 1 בספטמבר 2021 בשעה 18:06

אני חוששת. 

עפתי לאונן 😘

לפני 3 שנים. 30 באוגוסט 2021 בשעה 15:58

אני עושה משהו לא טוב כנראה לא ברור לי בדיוק מה אבל הכל מתחרבן לי וזה יושב לי כמו טון של חרא בלב.

אגב לא הכל חרא תמיד.

פשוט נוטה לפרוק/להתפרק כאן ברגעים מסויימים ומן הסתם לא כשטוב לי ואני מוקפת ואהובה. 

אה וגם אני דרמה קווין 

 טיפה.

 

לפני 3 שנים. 29 באוגוסט 2021 בשעה 20:21

בין להחזיר את נוהל שוקו לילה  בשפירא

לבין להתמרמר על דושים מהגהנום בכלוב (ג'יזאס יש לי טינדר בשביל זה)

או אולי בכלל לנסות להסביר מה אני רוצה מעצמי (טעטע!)

וכל הטרום חגים הזה מעלה לי את הסעיף בטעם חמוץ מתוק מריר.

קמתי מאוחר וזה שוב הולך להיות לילה לבן עכור אז מתלבטת.

אולי בכלל בא לי להניח כאן טקסטים מהאוב.  

לא יודעת.

אוף 

מישהו קורא את כל השיט הזה בכלל? 

כשאתם נכנסים לבלוג שמוצא חן בעיניכם אתם קוראים עד הסוף, כמוני?

אה ועוד משהו שמדגדג לי...מישהו מזהה אותי? 

יש ניחושים בקהל?

בהצלחה לכל הצדדים.

 

 

לפני 3 שנים. 29 באוגוסט 2021 בשעה 2:20

מקרקרת 

רעבה למשהו לא ברור...

ברחתי הביתה אחרי משמרת ראשונה במטבח אפרורי ומטונף (לפחות כמו הראש שלי אם לא יותר) משתדלת לא לתת לאנרגיות הדלוחות שלי לנטוף לתוך הכריכים המשמימים מנגבת זיעה בטישרט של מחאה וחושבת על הכוכבים לעתיד בתכנית הריאליטי שהולכים לאכול את הכריכים ומשהו מת בי קצת מבפנים הנאיביות שלהם פוצעת אותי ואני מדמיינת אותם נרגשים ורעבים להצלחה נוגסים בתאווה בכריך ומתנפצים אל קירות המציאות התרבותית בארץ.

אני מרגישה את כל זה רוחש בתוך הבטן שלי ורק רוצה לברוח.

לחצות את העיר ולשים את הראש על חזה חמים.

לשקוט 

לשקוע...

דוחפת חצי קלונקס על הלשון ונשכבת בלאות על המיטה הגדולה מידי.

בוקר טוב ילדונת 

סה לה וי.

הנה השיר שלי בחצי שנה האחרונה:

 

 

לפני 3 שנים. 28 באוגוסט 2021 בשעה 21:45

שגדול עלי ב3 מידות 

לא ברור מאיפה הוא הגיע אבל הוא מרגיש לי טוב.

אני אף פעם לא אהיה נעימה ככה

לפחות לא לעצמי

המזגן מנשיר עלי נשורת אפורה 

רכה

זה שוב הפילטרים 

והקיץ 

חסר לי עשרה סנטימטרים כדי להגיע אליו ולנקות 

חסר לי עוד כמה דברים 

אבל הכי אני שונאת להרגיש מטומטמת.

אז אני נותנת לעצמי עוד יממה של טמטום ואז אאזור כח לקום לנקות כמה דברים בחיי.

לכו תזדיינו❤