לפני 17 שנים. 1 בספטמבר 2007 בשעה 16:42
מוקדש למישהו זר ויקר ולעוד אנשים יקרים.
***
להאחז בחיים,
חזק,
כאילו אין מחר,
כאילו אין אופציה,
כאילו הם הבחירה היחידה,
כאילו הלב שלך לא נקרע.
לאחוז בהם חזק,
בציפורניים,
גם אם הן מדממות,
גם אם הנפש שלך צורחת מכאב.
לדעת שאתה חד פעמי,
נס אלוהי,
פלא בריאה,
שאתה מתנה,
לאחדים ולרבבות.
להבין שיש משמעות,
להכל.
גם לכאב,
גם לסבל,
גם לבדידות.
להמשיך לחיות ולא למות.
לדעת שהכל יעבור,
גם אתה בזמנך,
לחיות,
כל עוד אתה יכול,
להבין שאסור לך לעצור.
לקבל חיבוק,
מאשה זרה,
מאיש קרוב,
מהורים, מאשה
מחבר חדש וחבר ישן.
להושיט יד לעזרה.
להתקיים, לשרוד
ולבחור בחיים
שוב ושוב
ואז לצמוח
לאהוב
להרגיש שוב חיוני ואהוב.
***