לפני 18 שנים. 11 ביולי 2006 בשעה 6:57
ללכת לטייל בערב עם הכלב ולעצור את עצמי לא להתקשר כרגיל.
לקום בבוקר עם מחשבה ראשונה- נפרדנו.
לא להתקשר להעיר אותה.
לדעת שיום שלישי שלי פנוי פתאם.
לרצות להעמיד את העולם בשורה ולזיין אחד אחד
ולא לרצות לתת לאף אחד להתקרב ממטר
וחוזר חלילה.
ללכת לעבודה ולדעת שלא יהיו מיילים אוהבים
לחזור מהעבודה ולא לרוץ לבדוק מה היא כתבה בבלוג שלה עלינו.
לנקות את הגג כמו משוגעת כי זאת דרך מצויינת להוציא קריזות.
לזכור שזה מה שנכון לי, לזכור את מה שהיה ולמה אני בלעדיה.
לזכור. לא לשכוח. לזכור ועוד מעט זה יעבור.