שנים שאני שומעת על פאטאיה שהיא סדום ועמורה ועיר שכולה זימה ואני מאמינה, מחכה ומצפה. כבר בטיול הקודם שלי לתאילנד פינטזתי על איזו תאילנדית רכה וגמישה, עם שיער ארוך ועור להבה, שתעשה לי בודי מסאז' ואולי תגיש לי גם את ישבנה לאיזה סט של ספנקינג עסיסי. סיפרתי לאור על תוכניותיי הזדוניות והיא קינאה ולא הסכימה לשמוע על הרעיון. אז ויתרתי, עם לא מעט תחושת החמצה. הפעם, יומיים לפני שטסתי, אהובתי הפתיעה אותי: "אה מותק, אם בא לך על תאילנדית לכי על זה, אני לא מקנאה". עכשיו נותרו לי התהיות שלי עם עצמי "שאני אלך לזונה? למה מי מת?". אז זהו, שאני... מתה... לתאילנדית, הפנטזיה הבלתי ממומשת היחידה שלי.
לקרוא לפאטאיה "שוק בשר" זה האנדרסטייטמנט של הלייף טיים. נסיעה לאורך קו החוף מגלה עשרות פאבים, בתי קפה ומסעדות, כשכל אחד מהם מציג את "הסחורה" שלו בגאווה: מאות בחורות, ממהממות ביותר ועד כעורות להפליא, בלבוש מינימלי ובהצעות שאין צורך לפרש.
רק לבחור. גברים אמריקאים מזדקנים נמרחים על יפהפיות שבקושי עברו את גיל 15, לצד נערים נלהבים עם זיקפה מפותחת, שהחלב על שפתיהם הגיע לאו דווקא מיניקת חלב מפוסטר, המקפצים מפאב לפאב ואוספים תאילנדיות בכמויות מסחריות.
כבר בתחילת הטיול הודעתי לבעלי שיחיה שפאטאיה עומדת להיות השיא. שאנחנו פשוט חייבים לחוות את הבודי מסאז' המפורסם. לא נרשמה התנגדות מיוחדת מצידו וכך מצאנו את עצמנו נכנסים יחד להיכל הזימה, זה שמעוטר בעשרות אורות ניאון זרחניים בצבעי ורוד, המרמזים על תכולת המקום. החלל הגדול חולק לשני חלקים בלתי שווים. שליש ממנו הוקצע לכעשר טריבונות עליהן ישבו כחמישים בחורות ממוספרות. בשני השלישים האחרים ישבו גברים מבוגרים ומדושני עונג, שבחרו את המספר החביב עליהם וניסו לזכות בבינגו בזיון של הלייף טיים. אף אשה מלבדי ומלבד הממוספרות לא הסתובבה במקום ההוא.
רגע? מה קורה לי? זאת לא אני שמלאה בפנטזיות על בחירת שפחה מהמרקט פלייס? איפה הדומיות שלי לעזעזל ולמה אני מרגישה כבתולה נגעלת ערב חתונתה הכפויה? "בוא, הולכים", אמרתי לבעלי הנדהם, שניסה להזכיר לי שכל הרעיון הזה היה שלי ואני לא יכולה ככה להביא אותו עד לארץ המובטחת ואז להגיד לו אחורה פנה. "ממי, אני אשה וזאת זכותי המולדת להתחרט", אמרתי לו כשאני מושכת בחוזקה בידו ומושכת אותו החוצה. הוא ניסה להשאיר אותה בחתיכה אחת והלך אחריי. "מצטערת מותק, נתקפתי גועל", הסברתי לו ולאיברו המתמרד.
למחרת ניסינו להנות מכל שאר הדברים שיש לפאטאיה להציע, אבל גילינו שחוץ מקניון אחד עם מחירים סבירים, אין לה בעצם מה.
אנחנו הולכים ברחובות ומדי פעם עוצרת אותנו מישהי בהצעה מפתה " COME LADY I MAKE YOU FEEL GOOD
"COME MISTER HANDSOME שמנו לב שהאנגלית שלנו הופכת בדרך פלא למשובשת לא פחות. באמת שניסינו להתעלם, לחשוב מאיפה הבנות האלה מגיעות וכמה הן מסכנות בעצם, אבל אז שיחיה העלה את טיעון המחץ "מותק, זאת הדרך שלהן להתפרנס ולשלוח כסף לבתים העניים שלהן. יאללה בואי, עוד חוויה בחיים, אנחנו יכולים להשאר בבודי מסאז' ולא להמשיך". קשה לי לא להכנע למילה "חוויה" אז הלכתי.
הפעם מצאנו מקום קצת פחות ראוותני. אחד שהתהדר בשלט VIP MASSAGE "ויפ זה אנחנו" אומר הצמוד. ישר הרגשתי יותר טוב ונכנסתי. הפעם היו רק שלוש טריבונות ורק כחמש עשרה נשים ממוספרות. "תבחרי את, אני לא מסוגל", אומר לי הצמוד ואני הרגשתי איך הסומק מתפשט על לחיי. בחיי, חשבתי שכבר איבדתי את היכולת הזאת. אני בוחרת במספר 9 - תאילנדית קלאסית, יפהפיה ורזונת, ובמספר 12 עתירת השדיים. פקיד הקבלה סוגר איתנו את ענייני הכספים ומסביר לנו שהתשלום הוא רק על בודי מסאז' ואם נרצה תוספות והדרנים, נצטרך לשלם בנפרד. "אני לא מבטיחה שאעשה איתן משהו חוץ ממסאז'" אני מסננת לבעלי בדרך למעלה ומאשרת לו לעשות מה שבא לו.
COME LADY DONT BE SHY מצחקקת 12 כשהיא מפשיטה אותי. הצמוד מתפשט לבד. שני חדרים. באחד מיטה עגולה עם כיסוי אדום והשני הוא חדר אמבטיה ענקי. הרזונת ממלאה את האמבטיה, העתירה מנפחת שני מזרוני ים. וואו, יש לה ריאות מרשימות. אנחנו מתעטפים במגבות האדומות ונרעדים כמו שניים שלא ראו ציצי בחייהם. הרזונת סוחבת אותי לאמבטיה COME LADY I MAKE YOU CLEAN HAAA HAAA HAAA היא מצחקקת כשהיא מושיבה אותי באמבט החמים. סבון בריח יסמין עובר לי על כל הגוף. אני מנסה לומר שרגע, זה מדגדג, אבל הפיטמה הזקופה והמחודדת שלה נתקעת לי מול העיניים ואני קצת יוצאת מריכוז. טוב, להרגע. אין צורך בדיבורים עכשיו, זאת חוויה ואני אהנה ממנה ויהי מה. אני מנסה לחזור לנשום, אבל אז הסבון מחליק לי בין הרגליים, יחד עם כמה אצבעות שלה. לנשום.. לנשוף. אולי בכל זאת זה יהיה נעים.
היא מעמידה אותי בעדינות ומנגבת אותי. את כל כולי. העתירה מכניסה את בעלי לאמבטיה ומקרצפת אותו כפי שלא קורצף בחייו. המשקפת המזדקרת מהמים מעידה על כך שהוא מאד נהנה. אני נרגעת עוד יותר ועוברת לשכב על הבטן על מזרן הים. לפני שאני מספיקה לתפוס את התנוחה המתאימה, כמויות של קצף אמבט ניצקות על גבי. לפני שאני אומרת "מוי כיף" מספר תשע כבר שוכבת עליי ומחדירה את הקצף לגופי. היא מתפתלת עליי, ממסז'ת אותי, השדיים שלה מעסות לי את הגב, הברכיים שלה לשות לי את השכמות ורגע, מה זה? מתי היא הספיקה להתהפך? יו, בחיי, היא לא מגולחת ואיך היא הצליחה להכנס לי ככה בין הרגליים כדי להראות לי את זה? קדימה אחורה-קדימה אחורה, הכוס שלה עושה בומים על קוליים לשלי.
בנתיים 12 עושה על בעלי גליצ'ות שלא היו מביישות את הלונה גל בימיו הטובים, הלוך ושוב, הלוך ושוב, ציצי לגב, ציצי לביצים. שלי מתפתלת מתחתיי כמו שהנחש של חווה לא היה מעיז לעשות גם ברגעים הרעים שלו. ARE YOU HORNY LADY?
מצחקקת העתירה. דמט? מה קורה לי? כל הרטיבות שיש בגופי עכשיו מגיעה רק ממקורות חיצוניים. זה נעים לי כמו מסאז', אם לא למטה מזה. פאק, אני לא מגורה אפילו קצת. אפילו טיפונת, אפילו טיפטיפונת. אם לפשפש רגע בזיכרון, אפילו עם ההוא עם ה-3 סנטימטרים נרשמה אצלי רמת התרגשות גבוהה יותר. מה קורה לי לעזעזל? האם התורות הפמיניסטיות השחיתו את יכולתי להתענג מפעילות ספורטיבית פשוטה ומענגת שכזאת? ואולי הפכתי לפריג'ידית? אולי האהבה הפכה אותי לאימפוטנטית לטנטית? פאק. צריך להיות בנאדם מת כדי לא להנות מהן. אבל אצלי? נאדה. לא זזה רוורס. אני מציצה בצמוד, שבדרך כלל מקבל זיקפה מפוארת רק מהמחשבה על עירום פומבי ומגלה שגם הוא לא מאושר מהסיטואציה.
השתיים כנראה מרגישות שהטיפ שלהן עומד להיות נמוך במיוחד וממהרות לנגב אותנו ולקחת אותנו למיטה. come lady mister we make you happy הן אומרות ופוצחות במו"מ על גובה התשלום שלא היה מבייש את מנכ"ל אחת החברות המובילות במשק. how much it cost to be happy? הצמוד לא מוותר על יכולת המיקוח שלו. הם מסכמים את העסקה ומדבר צחיח רטוב לעומתי. I JUST WATCH NOT DO אני אומרת באנגלית החדשה שאימצתי לעצמי. WHY LADY? WHY? I DO YOU GOOD-GOOD משיבה העתירה ושואלת את הצמוד מה אני אוהבת, אבל הוא עסוק בלסמוך נופלים. היא נותנת לי פליק קטן בישבן. אני תופסת לה ביד ואומרת i like to spank but now i like to watch. only watch אני מסכמת ומקווה שהפעם המסר נקלט. שתיהן מבינות שטיפ כבר לא יצא ממני ומתנפלות בהתלהבות על שיחיה.
הן מוצצות, מלקקות, מתפתלות וגונחות כאילו היו חתולות מיוחמות שלא באו בהן מזה שנים. אבל כמה שהן גונחות יותר, כך הוא שוכח שרק לפני כחצי שעה הוא ידע להצדיע בכל רגע נתון. אני מסתכלת עליו ובלי מילים שואלת אם הוא רוצה שנעוף משם. הוא משיב לי במבט משלו "נו כבר, תצילי אותי". אני מחלצת אותו משם, מסבירה להן שקונדום עושה לו ממש רע ודיבורים על כסף גורמים לאיברים בגופו להכנס לתרדמת עמוקה ועצמונית. באנגלית גרועה זה נשמע יותר טוב.
אנחנו בורחים משם מבלי להביט לאחור. כשאנחנו כבר בחוץ אני אומרת לו "בוא נלך למסעדה התאילנדית ההיא בפינה. COME BABY IT WILL MAKE US HAPPY"
"בסדר מותק", הוא משיב לי "ויותר לא הולכים לזונות, את שומעת?".
אני שומעת וכבר בא לי על איזה אויל מסאז' טוב.
לפני 18 שנים. 18 באוקטובר 2006 בשעה 21:09