שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Penny for your thought

סתם מחשבות
לפני שנה. 19 באפריל 2023 בשעה 21:42

אני הוא איש ההרגלים

אין לי פנאי

רק הישגים

חושב אני דבר כל כך מדהים

חיי התנאי

חיים יפים

 

יושב מסביב שולחן נעול

יש צחוק קורא

זה צחוק מהול

ואין פה שום מידע בהול

חלל חולה

חלל חלול

לפני שנה. 24 במרץ 2023 בשעה 15:25

העולם מחולק לאנשים נוזליים ואנשים מוצקים

המוצקים אוהבים סדר. נוזליים הרמוניה.

מוצקים הם מדוייקים, נוזליים הם תכליתיים.

ומה לעשות שאני יצאתי נוזלי

מגושם, מבודח, מסורבל

אבל במקום לזרום עם זה

ולמצוא את המקום שמכיל את זה

אני נלחם

נלחם להביא את הצבע לאפרוריות

ואת יצירתיות לממסדיות

ואני כל פעם מפסיד

נלחם ומפסיד נלחם ומפסיד

למה בעצם ציפיתי?

ולמה אני כל פעם כל כך מתאכזב?

ולמה למה למה אני חוזר ומנסה שוב.

מזוכיסט על מלא

 

 

 

 

לפני שנה. 20 במרץ 2023 בשעה 22:11

איזה נחמד זה שעם השנים יש בי איזשהו שחרור וקבלה של מה שאהבתי כטינאייג'ר

אתמול מישהו שם לינקין פארק בחדר כושר. בסביבות גיל 12-14 ממש אהבתי אותם, אבל קצת אחכ זה פתאום נהיה לא מגניב, הפכתי ל''מתוחכם'' יותר מזה.

איזה שטויות

לא שזאת פאר היצירה

אבל ממש נהניתי, גם מהמוזיקה וגם עם ההשלמה עם העבר.

 

 

לפני שנה. 17 במרץ 2023 בשעה 8:54

היום שלחתי מכתב לניק קייב כתירוץ להגשה בלימודים.

זה מתווסף לעוד דברים שעשיתי ממש לאחרונה: אודישנים לראליטי, והגשת סדרה לתאגיד השידור.

ואני מנסה להבין למה? למה פתאום יש לי פנטזיה להיות מפורסם?

זה לא שהחיים האלה נראים לי מושכים. אין לי חלום לעשות פרסומת לשקם אלקטריק. החיים האלה נראים לי מזויפים לחלוטין ומלאי סטרס.

ובכל זאת - אני נמשך לשם.

האם אני מכור לחוויות חדשות?

או אולי זאת דרך עקיפה ומוזרה להוכיח לסביבה שלי שאני יותר מהתבנית שאני נמצא בה.

---

אומרים שחלק גדול במנגנון של התמכרות היא הציפייה לפרץ דופמין במוח. דופמין מופרש בפעילויות מענגות כמו אכילה, סקס או לקיחת סמים.

באנשים שנוטים להתמכר ממש אפשר לראות שוני במוח ברצפטורים של דופמין\באופן ההפרשה שלו.

לא מזמן קראתי שכשאנחנו נחשפים לתבניות חדשות יש נוירוטרנסמיטר אחר שפורץ - סרוטונין. אנחנו הרי חיים על תבניות, ובעולם הקדום היינו צריכים להיות מעולים ביכולת לצפות את הסיטואציה לפני שהיא קורית, זה היה עניין של חיים ומוות. זה מן מנגנון של המוח להגיד: "הלו יש פה משהו חשוב!". 

מי שהתנסה בסמים פסיכדלים נחשף לאפקט הזה של סרוטונין בפול פאוור. הסמים האלה מפעילים רצפטורים של סרוטונין וגורמים בין השאר פתאום לכל חוויה להיות סופר עמוקה, כשיום אח"כ לא מבינים אפילו למה.

 

אז פתאום עולה אצלי השאלה - אולי אני מכור לציפיה לסרוטונין? לקונספט של חוויות חדשות?

מי יודע.... בינתיים זה מוביל אותי למקומות מעניינים.

 

לפני שנה. 10 במרץ 2023 בשעה 12:17

אני עייף

גופי לאה

יכול לישון אלפי שנים

אלפי צבעים שיעירוני

מחלומות שעל פני זולגים

 

 

לא יודע למה, התחשק לי לתרגום את השיר :*), קצת הפכתי אבל מרגיש שהמסר נשאר

לפני שנה. 11 בפברואר 2023 בשעה 9:09

חושב שלמדתי מה זה לדעת 

אבל שוחה ברגשות מעורבים 

מנווט על ראש הספינה שטובעת 

מחשבות צפות לעבר ימים טובים 

לפני שנה. 24 בדצמבר 2022 בשעה 18:42

והבוקר שוב עלה

אני קם בבהלה

הכל נשמע שחור

נפער בי שוב החור


אוי לא

עוד פעם זה פה


אז הלכתי ואלך

אל גבעת המכשף

הוא הזכיר לי את הסוד

שהצית בי אור ורוד


אוי לא

אין לי מחבוא


שוב סיפר לי על עידן

של זהב וארגמן

אך אני יושב רפה

מהוסה לא מתרצה


אוי לא 

זה עוד יבוא


והבוקר שוב עלה

אני קם בבהלה

אך הצבע קצת דהה

שוב אחזור לתוך שגרה


נו טוב

סוף למכאוב

לפני שנה. 23 בדצמבר 2022 בשעה 12:53

כשאני נכנס לגלידריה חדשה, יש לי ריטואל קבוע.

אני מזמין גלידת וניל בלי תוספות.

סתם גלידת וניל בכוס.

זה לא שהקרם מסקרפונה לא קורץ לי,

וכן, אני קצת פוזל לגביע עם הפצפוצים.

אבל במסע שלי בין גלידריות לאורך השנים,

הבנתי שכדי לדעת אם הגלידה טעימה באמת,

צריך להתחיל עם סטנדרט ברור.

משהו שכל הגלידריות יודעות להציע.

זה אולי יכול להישמע קצת משעמם,

אבל מסתבר שוניל הוא טעם מפתיע.

לכל מקום מרקם שונה, רמת מתיקות ייחודית.

והאמת - לפעמים הוניל כל כך טעים ועשיר,

שמעולם לא חסרו לי הטעמים האחרים.

 

 

(גם פיסטוק זה בסדר)

 

לפני שנתיים. 17 במאי 2022 בשעה 20:12

אנוקסי היפוקסי יקר,

איך קרה הדבר?

החלפת נורה, חלפו עשרים שנה

כעת כל כולך מצונרר

 

מה עיניך לוחשות, אנוקסי היפוקסי שלי?

מה עיניך חשות בחלל?

האם הן חושבות על הרגע ההוא?

או שהן סתם ריפלקס מקולל

 

שליש מחייך בבית הנושמים

שליש מחייך שוכב כאן דומם

אהובתך ממתינה למותך

אך ליבך עדיין פועם

**

פגשתי איש מורדם ומונשם כבר 20 שנים אחרי שנפל מסולם כשהחליף נורה.

פשוט ככה ברגע נפל על הראש.

עכשיו הוא ''זוכה'' לטיפול המפוקפק הזה שמחזיק אותו בחיים.

אמרו לי שבסוף מתרגלים להכל...

לפני שנתיים. 28 במרץ 2022 בשעה 20:59

עוד תקופה של חוסר שליטה מבוקר

הכל מתפרק, שום דבר לא נשבר

ומה אומר המחר?

האם זה אי פעם יגמר?

האבן כבר מזמן על המדרון

ממשיכה להתדרדר