להתלבש בבוקר, החדר נראה קטסטרופה ואני בורחת מהתזונה שעושה לי הכי טוב ומכושר פעמיים בשבוע.. כשאני לא מסתרקת בבוקר, ומפספסת אחת משתי מקלחות, כשהציפורניים מלוכלכות ואני פתאום כבר לא מתקתקת כמו שעון ופתאום אני מפסיקה לפרוח, לקרוא ספרים, לצייר, לנגן,
אז אני שואלת את עצמי. "מה קרה"?
בגן ילדים אני עושה את זה לילד שמרביץ. מנסה לדלות למה מלכתחילה מגיע הכעס העצב או כל רגש עגמומי כזה או אחר.
התקופה הזאת ממשיכה לחזור. כל פעם חוזר המעגל הזה, הצלחה שמחה עצב וכשלון. ככל שעובר הזמן אני לומדת לזהות אותו יותר מהר. אינרציה. כל מי שאי פעם פנה אליי ואמר "אני מדוכא" תמיד אני עונה לו "אתה באינרציה." זה מצב מאוד קשה, להכנס לאינרציות שליליות. לא אוהבת את הצירוף "אנרגיה שלילית" אנרגיה זה מצב סטטי. אני באינרציה שלילית, וזה קל לצאת מאינרציה שלילית, פשוט עושים משהו חדש שעושה אינרציה חיובית, פוגעים עם כדור חדש בכדור הנוכחי שנע לעבר ההטבעה, רק בכוח חזק יותר. כדי לצאת למערכת חדשה של מתקף ותנע, יש להגיע עם כדור חדש חזק יותר או מסיבי יותר מהכדור שכבר נע על המגרש.
איזה דבר חדש? משהו שהוא אתה.
זה כל כך מעייף אותי. מעייף אותי נורא לחפש כל פעם משהו שיוציא אותי מהבוץ, עוד קצת גירוי, עוד קצת נתינה, בנדם חדש, מוזיקה חדשה, בישול חדש, גבר חדש, סקס חדש, בילוי מסוג שונה, תחביב אחר. כל זה, וזה עוד אמור להתאים לי! איזה עוול נורא. כאישה רגישה מאוד בעלת צורך בעומס חושי כדי לתפקד, אני חווה אתגר גדול מאוד בויסות שבין חוסר בהעמסה חושית לעודף. היום אני כבר מבינה את האנשים שמתעוררים ב5 בבוקר כדי לתפקד ביום שלהם אחרת הם לא מצליחים להעמיס על עצמם את המידע שהם צריכים כדי לתפקד במהלך היום.
איך משתיקים את קן הצרעות שהוא המוח שלי?
אשמח לעצות. אשמח למחשבות. אם אתם adhd או בעלי בעיות בויסות החושי, אני ממש אשמח לשמוע מכם באופן כללי, על כל נושא. אשמח להמלצות לדברים חדשים.
