לפני 7 חודשים. 7 באפריל 2024 בשעה 0:24
כתבתי לו בהלצה קלה ובחן, בלי להשאיר מקום לדמיון והוא כבר יודע שאני אוהבת כבר המון זמן.
"מגיע לך אחד מוצלח שיוביל לעוד הרבה מוצלחים ולחיים משותפים, ולא רק לערב אחד מוצלח עם דייט אחד מוצלח" הוא ענה
"אני אהנה מטיול איתך" עניתי, בתקווה כוזבת, שוב, שהוא יקפוץ על ההזמנה.
הוא רואה אותי, אינו רוצה אך רואה. והוא יודע איך להפיל אותי מהרגליים. רק להיות עסוק.
למה אני לא מצליחה להיות עסוקה? אני רוצה רק להיות עסוקה בעצמי כל כך ומנגד כל מה שמניע אותי ומזיז אותי זה לא אני אלא הצורך באישור מאחרים.
לא מצליחה להפטר מהצורך באישור, שוב ושוב נכנסת למעגל הזה, של חוסר הערכה עצמית. של ביקורת בחסר.
אני לא שונאת את עצמי, לא. אני גם לא רוצה לשים לי מקל ברגליים. אני פשוט לא מצליחה לנשום כשאין לי אישור.