לפני חודשיים. 7 בספטמבר 2024 בשעה 9:42
אזהרת טריגר התעללות קשה, מוקדש לסנטוריון שלימד אותי איך לא להתבייש לכתוב את הדברים הסוטים שיש לי בראש.
****************
היא מתעלפת בזמן שאני בועט בה. עדיין מתחשק לי לבעוט בה עוד קצת אבל אני מתאפק, צריך לעבור לשלב הבא בתכנית. אני מניח את הכרית מתחת לראש שלה והולך לפתוח את הדלת.
"מאמי?"
אני שומע רעש של זרם מים ואחר כך הוא נסגר.
"אתה צריך משהו מותק?"
"אם את לא עסוקה אז אני אשמח שתבואי למרתף, תביאי קנקן מים בבקשה."
אני שומע את הדלת של המקרר נפתחת ונסגרת, את המים נשפכים ואת הצעדים של האישה הכי יפה בעולם יורדים למטה - אליי.
כנראה שהחיוך שלי גדול כי היא גם מחייכת למרות שאין לה מושג מה קורה עכשיו. היא מניחה את הקנקן על השידה ומוזגת לשנינו מים. אנחנו שותים קצת בדממה ואז אני מתחיל לדבר.
"אני חושב שהגיע הזמן לעבור לחלק הבא, מה את אומרת?"
היא מושכת בכתפיה.
"אפשר."
אני מושך אותה אליי ומנשק אותה בפראות, המזל שלי הוא שהיא פראית לא פחות ממני ואולי גם יותר בדברים מסוימים.
אני לוקח את הכיסא ומתיישב מול הדבר הזה שלא מתחיל לדמיין מה הולך לקרות לו בשעה הקרובה.
"שואו טיים" אני מחייך אליה.
היא מחייכת אליי בחזרה, לוקחת את הקנקן ושופכת חלק על הראש שלה. זה חמוד לראות איך כל פעם שמעירים את האורחת שלנו היא קופצת בבהלה, אולי זה שמעירים אותה בגסות תורם לעניין. עכשיו היא נעצרת ומנסה להבין מה הסיטואציה הנוכחית מבחינתה. כשהיא רואה שאשתי היא זאת שמחזיקה את הקנקן ואני רק יושב על כיסא מאחור הגוף שלה משחרר אנחת רווחה קטנה. אני מגחך בשקט לעצמי אבל לא מתערב, זה עוד לא הזמן.
אני אוהב כשאשתי נותנת לצד הדומיננטי שלה להשתלט. יש לה זיק בעיניים. היא מתקרבת אל האורחת ומועכת לה את הפרצוף עם הרגל שלה.
"בוקר טוב חמודנת איך ישנת?"
היא לא מקבלת תגובה. במקום זה יש התפתלות על הרצפה בניסיון נואש למצוא תחתונה שבה זה יכאב טיפה פחות. רעש של צרחה קוטע את חוט המחשבה שלי, אפילו לא שמתי לב שהיא מחזיקה את הקרופ עכשיו. האישה הכי יפה בעולם מסתובבת אליי עם מבט זוהר מרוב שמחה.
"נראה לי שהאורחת שלנו צריכה תזכורת לאיך מתנהגים מה אתה אומר?"
"אני אומר שאת תמיד קובעת בייב"
אנחנו מסתכלים אחד על השנייה לכמה שניות עד שהיא מחליטה להסתובב בחזרה אל הקורבן היפה והמתוק הזה. בתגובה די פבלובית היא התכווצה לתוך עצמה.
דפני ניגשת אל המגירה ומתחילה לפשפש בתוכה. היא מוציאה בול וויפ וקיין במבוק ומניחה אותם ביחד עם הקרופ על השידה. אחרי זה היא ניגשת אל הילה ומסדרת לה את האזיקים ככה שנשאר לה רק אזיק אחד על קרסול שמאל. היא מתיישבת על המזרן ומרימה הלילה את הראש בעזרת הסנטר. אני אוהב כשהיא רכה בהתחלה, נותן אקסטרה הלם כשהיא משחררת את השטן.
"היום את הולכת ללמוד תנוחות חמודה." היא אומרת בעדינות.
הילה שותקת ולא אומרת כלום, נראה לי שאני רואה רעידה קטנה אבל אני לא סגור על זה.
"אהבה שלי, בואי רגע."
דפני באה אליי ואני לוחש לה באוזן.
"נראה לי שאולי קר לה."
היא מזדקפת ומהנהנת. היא חושבת לכמה שניות ומגיעה להחלטה. היא לוקחת פונצ'ו ישן ומלבישה את הילה. אחרי כמה דקות נראה שהסתדר העניין.
"יופי, נתחיל."
דפני מוציאה את הפלאפון ומתחילה לדפדף בתמונות של התנוחות. היא בוחרת אחת ומראה אותה להילה. הילה מסתכלת על התמונה ואז מסתכלת על דפני עוד פעם. היא נראית מאוד מבולבלת. דפני מחייכת אליה.
"אני אסביר לך, את צריכה להיות בדיוק באותה תנוחה שאת רואה בתמונה. יש?"
הילה למדה לפחד, זה טוב. היא מסתכלת על התמונה בפלאפון ומזדקפת לישיבה. הרגליים שלה מקופלות תחתיה והידיים שלי מונחות לצידי הגוף. דפני מחכה קצת.
"זהו?"
הילה מסתכלת עוד פעם על התמונה ומבליטה את החזה בעזרת משיכת הכתפיים לאחור.
"איפה הידיים שלך צריכות להיות?"
הילה מהססת. דפני מקרבת אליה את הפלאפון.
"את יודעת זה לא כזה קשה, הדוגמנית כאן בלי בגדים שמסתירים איפה כל דבר צריך להיות."
הילה שותקת. דפני נאנחת קלות ומתכופפת אליה. רעש של סטירה מצלצל באוויר. הילה מתכווצת קצת בתוך עצמה. עוד רעש של סטירה, אני כל כך אוהב את הרעש הזה.
"מה את אמורה לעשות עכשיו?"
הילה מייבבת קצת אבל מזדקפת בחזרה ומניחה את הידיים שלה על הברכיים שלה. דפני מתכופפת והופכת את הכיוון של כפות הידיים שלה, שיפנו כלפי מעלה. היא זזה קצת הצידה ומסתובבת אליי.
"מה אתה אומר? כמו שצריך?"
אני קם ודופק לה נשיקה צרפתית מכל הלב, אחרי שאנחנו מתנתקים אחד מהשנייה אני מסתכל לה בעיניים.
"אין דבר שאת לא עושה באופן מושלם אהבה שלי."
היא מחייכת, מפשיטה את הילה מהפונצ'ו ומביאה את צינור המים ליד שלי. היא נעמדת ליד הילה ומסמנת לי. אני פותח את הזרם ומשפריץ בהתחלה זרם בינוני באיזור הירכיים.
"כדאי לך לשמור על התנוחה הזאת, קוראים לה תנוחת נאדו. תחזרי על השם של התנוחה בבקשה"
הילה מתחילה קצת לרעוד אבל מתאמצת, זה חמוד.
"נא.. נאדו, גבירתי."
דפני מחייכת ומסמנת לי עוד פעם. אני עובר לאיזור הבטן. הילה מתחילה להתנשף ולרעוד. אני מתחיל לטייל עם הזרם על החזה והבטן ולאט לאט מתקרב אל הכוס שלה. היא מתחילה קצת לגנוח. זה חמוד. אני מתקרב מאוד מאוד אל הכוס שלה ואז עובר במהירות אל הראש שלה. דפני נעמדת מאחוריה ומחזיקה לה את הראש. אני מתחיל בפה ומקדיש זמן לכל חלק של הפנים בנפרד. היא נאנקת בקול ואני משפריץ עליה עוד קצת וסוגר את הזרם. דפני מכחכחת בגרונה.
"איך קוראים לתנוחה שאת נמצאת בה עכשיו חמודה?"
הילה משתעלת ולא עונה. דפני שולחת יד ומסובבת לה פטמה. כמובן שיש צרחה בתגובה.
"אני מצפה לקבל תשובה כשאני שואלת אותך שאלה. אני אשאל עוד פעם, איך קוראים לתנוחה שאת נמצאת בה כרגע?"
הילה מהססת קצת אבל כשהיא מרגישה את הסיבוב של הפטמה שלה היא צורחת.
"אני לא יודעת גבירתי!"
דפני מלטפת לה את הראש.
"זה בסדר לא לדעת, בשביל זה לומדים. לתנוחה קוראים נאדו. תגידי עוד פעם את השם של התנוחה בבקשה"
"נאדו איה איה איה נאדו גבירתי איה זה כואב"
הדמעות מתחילות להיאסף בזוית העין שלה. דפני עוזבת את הפטמה שלה ועוברת להיות מולה ולא מאחוריה.
"מעכשיו בכל פעם שמישהו משנינו נמצא כאן בחדר את תהיי בתנוחה כל עוד לא נגיד לך אחרת, ברור?"
"איה.. ברור גבירתי"
אני נעמד ולוקח את המזרן, השמיכה והפונצ'ו שספוגים במים בזמן שהילה ממשיכה להיות בתנוחה. בזמן שאני גורף את כל המים לחור הניקוז דפני מורידה את הראש של הילה לכיוון כף הרגל שלה.
"אני חושבת שאת צריכה להודות על השיעור, את יודעת איך אומרים תודה?"
"תודה גבירתי" היא עונה מיד.
דפני צוחקת.
"לא לא אצלי אומרים תודה אחרת, תוציאי את הלשון."
הילה מהססת קצת יותר מדי ודפני מנצלת את ההזדמנות ושולחת יד לפטמה שעוד לא סבלה היום.
"רואה שזה לא כזה קשה לעשות מה שאומרים לך?"
הילה מסתכלת על הנעל של דפני ולא עונה כי הלשון שלה בחוץ.
"תלקקי את הנעל שלי בתור הכרת תודה, אני אגיד לך מתי סיימת."
הילה מקרבת במהירות את הראש שלה אל הנעל השחורה והמבריקה ומתחילה ללקק בצורה ארוכה ואיטית. לקים רחבים ואיטיים. אני מסיים לגרוף את המים. אני מניח את כל הדברים הרטובים בצד השני של הדלת ומביא שמיכה, מזרן ומגבת נקיים. אני מניח את כולם בצורה מסודרת מאחורי הילה. דפני מושכת להילה בשיער ומרימה לה את הראש. הילה מכניסה בחזרה את הלשון לתוך הפה. דפני מחזיקה בשני צידי הלסת ומכריחה את הילה לפתוח אותה.
"לא אמרתי להכניס לשון"
היא יורקת להילה לתוך הפה, מכריחה אותה לבלוע, זורקת עליה את המגבת ויוצאת איתי מהמרתף.
