ירושלים של זהב

היא קמה בבוקר, אבל לא מוקדם מדי. בטלפון מחכה לה הודעת בוקר טוב. היא נכנסת ורואה שהיא נשלחה בשעה מוקדמת, היא מחייכת לעצמה ושולחת בוקר טוב בחזרה. האיש מנהל שיחה קולחת וזורמת והיא נהנית, זורקת עקיצות קטנות פה ושם. בזמן שהיא מתכתבת היא נכנסת לשאר האפליקציות בטלפון ורואה שמחפשים אותה. היא מרגישה חשובה, וזה ליטוף נעים לאגו. וזה היופי במקום הזה, שכלום לא סגור ויש ציידים בכל פינה. היא מרגישה שהיא תיסגר בקרוב על החוויה הנוכחית שתמלא לה את החור בלב. ומה עכשיו? עכשיו צדים.