ירושלים של זהב

טגליכט​(אחר)​{אסתרליין} - אנחנו משתנים כל הזמן, טוב שאת מודעת לזה 🧡

אייבורי מכה שנית - ארגו סם

זיקפת הבוקר​(שולט) - את יודעת שבין כאב לכניעה, בין מאזוכיזם והישלטות - אין בהכרח חיבור....

ירושלמיתבדם - נכון, אני בודקת את עצמי מול שני הצירים האלה

זאב פטיש​{סאדיסט} - לא יכול לדבר בשם הקהילה אך ממקום אישי פאטמה אינה נשלטת בשום אופן ואני מעולם לא הורדתי אותה לרצפה (אולי מכאב של מכה) אך לא בקטע של נשלטת..

הכל עניין של צורך עז !! אם רוצה להרגיש כאב זה בסדר ויכול להיות שרגע אחרי בא לך לשבת על הפרצוף שלו.
בערב אחד אני עובר ממצליף ומקבל רמינג ואז אוכל לה את הנעליים ורק אחר כך היא עם סטראפאון.

האם שולט,נשלט, מתחלף? האמת שחוץ מהכלוב בשום מצב לא הייתי צריך להגדיר את עצמי והלכתי לפי הצורך שלי באותו הרגע ואם יצא לך לקרוא,
פוסט אחד לפני אחרון שלי - עם האוכל בא התיאבון
תמצאי שם שאפילו אחרי כל השנים שלי והניסיון, עדיין היו לרגע רגעים של בלבול האם אני כזה ואו כזה?

ירושלמיתבדם - זה חלק מהלמידה שלי נראה לי. להבין שאני עושה מה שבא לי באותו רגע, וזהו.

זאב פטיש​{סאדיסט} - להבין שאת יותר מספגטי ברוטב עגבניות ...חחח

כשהינו ילדים אהבנו מאכל אחד ועם השנים הצטרפו עוד ועוד והיום אוכל תמנונים והבן שלי אומר לי איכסס...

בתחילת הדרך היה רק פטיש לנעליים ומשם עולם שלם וגם היו דברים שבאו כמו אופנה, באנגליה היתה לי תקופה של סווינגרים והיתה תקופה של רק אנאלי ועוד...