ירושלים של זהב

טוב אני חייבת לספר את זה למישהו. ומה יותר טוב מלכתוב את זה ליומן פומבי שסוטים קוראים אותו.

אף פעם לא הייתי מאוהבת. עשיתי סקס מעולה. עברתי סשנים שהעיפו אותי למעלה - גם בתור נשלטת וגם בתור שולטת. אבל מאוהבת? אף פעם. תמיד בסרטים האמריקאים האלה מראים את הבחורה יושבת עם לבבות בעיניים ומקשטת את השם של הבחור. אצלי זה אחרת. אתמול ממש כעסתי, אבל ממש. מי שמכיר אותי פה בכלוב לא ראה אותי מתעצבנת באמת. מה שהרגיע אותי בסוף היה כשדמיינתי איך אני אחטיף לנשלט שלי מכות רצח מחר (יום שישי). בכלל אני לא רגילה לזה שאני במערכת יחסים. כאילו, אמא שלי רצתה שאני אסע מתל אביב לרעננה ביום שישי ואני רק חשבתי איזה טרטור זה הולך להיות בתחבץ. בסוף זה הולך להיות יום כיף לשנינו:)

אז מה אני רוצה להגיד? שיש איש אחד שהבלוג מיועד אליו ואני מחבבת אותו מאוד מאוד.