בדרך כלל אני כותבת מה שיושב על הלב שלי באותו רגע. אבל הפעם זה הולך להיות פוסט טיפה שונה. חברה שלי סיפרה לי היום שהיא טיפה צחקה עם החבר והדאדי שלה ואמרה לו שלא ינצל את הכוח שלו לרעה. לדאדי המדובר אין יותר מדי ניסיון בעולם הזה וכמובן שהתגובה שלו הייתה לאכול סרטים על זה שהוא אולי מגזים ודופק את חברה שלו.
מה שהביא אותי למסקנה שאני צריכה לכתוב על דום דרופ, כי זה היה דום דרופ קלאסי. כל מה שאני הולכת לכתוב עכשיו זה מהניסיון האישי שלי וטיפה מדברים ששולטות.ים סיפרו לי. עוד דיסקליימר הוא שאני מתכוונת לכתוב באיזה מגדר שבא לי ואתם תבינו שזה מתייחס לכלל המגדרים.
הדבר הראשון שצריך לדעת בעיניי הוא שכמעט ולא מדברים על דום דרופ. הוא פחות נפוץ מסאב דרופ אבל עדיין קיים. התחושות המרכזיות בדרופ מתחלקות לשניים שהן בעצם אותו דבר. הסוג הראשון הוא חוסר ביטחון במעשים שנעשו במהלך הסשן. למשל אם הדום גרם לנשלטת לבכות במהלך הסשן בגלל שהוא הרביץ לה בצורה יסודית הוא יכול להרגיש כמו גבר מכה. פה הסאבית חייבת לקחת פיקוד. יש צורך לתת ולידציה לתחושה שהסשן היה טוב ו/או שהדום הוא אדם טוב בסך הכל. נניח לגבי הסשן עם הבכי שמדובר בבכי שהיא הייתה צריכה להוציא החוצה. הרי שיש פה אי הבנה, הסאבית מרגישה טוב ומשוחררת והדום מהצד השני מרגיש כמו מפלצת. לרוב המציאות פחות קיצונית מהדוגמה שנתתי עכשיו וטוב שכך. הסוג השני של התחושות הוא סוג של תסמונת המתחזה בעיניי. הדום יכול להרגיש שהוא סתם עושה דברים בלי להבין למה ומה הסיבה שצריך אותם. בעיניי מה שעוזר הוא לבוא ולראות סשנים של דומים אחרים ולשאול, לא להפסיק לשאול.
טוב אני רואה את הפרטנרים שלי לטאקו באים אז בייייייי
