פספסתי את אתמול אז נכתוב על שני ימים בפוסט אחד. הנושאים שלנו להיום הם רמזים מטרימים וחוויות ראשוניות.
לגבי רמזים מטרימים יש לי שניים שעולים לי לראש כרגע. הראשון זו כמובן יסמין מאלאדין ואני חושבת שכולם כאן מבינים על מה אני מדברת. השני יותר מעניין לדעתי. גדלתי בהתנחלות ואחד הפחדים שהיו לי בתור ילדה היה שהחמאס יחטוף אותי. זאת הייתה פנטזיה מפורטת להפליא והייתי מרדימה את עצמי איתן. עד היום אם קשה לי להירדם אני מצמידה את פרקי היד שלי אחד לשני ונרדמת.
לגבי חוויות ראשוניות אין לי דברים אופטימיים מדי לכתוב והשאלה היא בכלל מה נחשב חוויה ראשונית. אם זה סשן ראשון אז כבר כתבתי עליו ולא בא לי לחזור על הטראומה ההיא. אני האמת גם לא ממש זוכרת הרבה מהסשן הראשון שלי, לא בטוחה שזה היה סשן. הייתי במסיבה הראשונה שלי אצל אורדורה ובאיזה שלב הייתי בחדרים מאחורה עם ארבעה חמישה נשלטים. המסקנה שלי מכל זה היא שאני לא זוכרת הרבה מהתקופה ההיא.
טוב אין לי פואנטה ביי.