ירושלים של זהב

בנוהל אזהרת טריגר אלימות קשה ואונס. 

כמו כן, עדיין מחפשת טרמפ מאיזור ירושלים לפמדום, גוד וויבז והשתתפות בדלק.

****************

הוא עולה במדרגות אחת אחת. אני בדיוק מסיימת לערוך את השולחן אז אני באה לכיוונו. תמיד אחרי שהוא גומר יש לו את אותו חיוך עייף ומרוצה מעצמו. אני יורדת על הברכיים ושולפת את הזין שלו החוצה. אני רואה שנשאר עליו קצת רוק וזרע אז אני מרימה מבט שואל למעלה ומקבלת הנהון. אני מחייכת לעצמי ומתחילה למצוץ לו. אני מניחה את הידיים שלי על הירכיים שלו בזמן שאני מלקקת ביסודיות את הזין מכל הכיוונים. אחרי זה אני מכניסה רק את הכיפה אל הפה שלי ומשחקת עם הלשון באיזור שמחבר בין הכיפה לבין הגזע של הזין. אני אוהבת את הנהמות שלו בזמן הזה. לאט לאט אני מתחילה להזיז את הראש שלי כמו בוכנה על הזין שלו. אחרי כמה דקות שאני נכנסת לשוונג הוא מושך את הראש שלי לאחור בעדינות.

"בייב כבר גמרתי פעם אחת היום ויש לנו מלא תוכניות להיום."

אני מצחקקת טיפה ומושיטה יד כלפי מעלה. הוא שולח יד ועוזר לי להיעמד. אנחנו הולכים אל פינת האוכל שם מחכה לנו ריזוטו ולובסטר. הוא פותח את הבקבוק יין ומוזג לשנינו. אנחנו יושבים בדממה ואוכלים. אחרי כמה דקות הוא שואל אותי איך היה בעבודה היום. זה מאוד נוח כששנינו עובדים מהבית. אני עונה לו שהלך סבבה ושיש לי פגישה בשלוש.

"דיברתי עם דודו אגב, הוא אמר שיגיע באיזור שלוש."

"יופי, יופי. אני בהספק יפה עם הקוד בעבודה אז אני אסגור קצוות להיום ונסיים. תורידי לאורחת שלנו את הארוחה שלה? אני אשטוף כלים ואסדר כאן."

אני מהנהנת וקמה אל השיש במטבח. בפינה הימנית יש צלחת שמכוסה עם נייר כסף. אני לוקחת אותה ובאה לרדת במדרגות כשאני מרגישה יד על הכתף. אני מסתובבת והוא מחזיק את הפנים שלי עם הידיים שלו ככה שהן מונחות משני צידי הלסת. הוא מקרב את הפנים שלו לשלי ואני פותחת טיפה את השפתיים שלי. הנשיקות שלו כל כך נעימות ומלאות בתשוקה. אני מחזיקה צלחת ביד אז אני לא יכולה לשים את הידיים שלי עליו וזה קצת עצוב. 

"בייב, לא לשכוח שאסור לה להשתמש בידיים."

"זוכרת בייב."

בצער קל אני מתנתקת מהנשיקה. אני לא מצליחה להתאפק אז אני גונבת עוד נשיקה שאני מדביקה לחזה שלו ומסתובבת מהר כדי לרדת למטה. 

כשאני מגיעה למטה אני רואה שהיא ערה והאור דלוק. היא יושבת עם הגב צמוד לקיר, הברכיים מורמות אל החזה והידיים משולבות סביב הרגליים. היא לא מרימה את הראש כשאני נכנסת אבל אני רואה רתיעה קטנה וכמעט בלתי מורגשת בזמן שאני מתחילה ללכת לכיוון שלה. אני מניחה את הצלחת על הרצפה ומתיישבת על הכיסא, הוא נוח. אני מכחכחת בגרון שלי פעם אחת. היא מרימה את הראש והבעה של בלבול נסוכה על פניה. 

"כן אני יודעת, מבלבל נכון?"

"כ-כן."

מעניין אם היא יודעת שהיא מתכווצת באופן כמעט אוטומטי אחרי שהיא מדברת. 

"לענייננו, אם את לא תתני לי סיבות להרביץ לך אני לא ארביץ לך. בסדר?"

אני לא חושבת שאפשר פיזית שעיניים של מישהו יהיה גדולות יותר.

אני מתכופפת למטה ומסתכלת לה ישר בעיניים.

"את תהיי ילדה טובה עכשיו, נכון?"

"כ-כן."

אני מחייכת וחוזרת לשבת ישר על הכיסא. אני משלבת את הרגליים ומניחה את שתי כפות הידיים שלי על הברך שלי. 

"מה שהולך לקרות עכשיו יהיה מאוד פשוט. הבאתי לך ארוחת צהריים. את מוזמנת לאכול ממנה כל עוד לא משתמשת בידיים שלך. אני מציעה לא לבדוק מה קורה כשמנסים אותי בסדר?"

"בסדר."

תכלס היא לא יודעת אבל אם היא תעשה קונצים אני אלפף לה את הידיים ואת הרגליים באיזולירבנד.  אם היא תתנהג יפה אני אשטוף לה את הפנים עם סבון. 

 אני מניחה את הקערה ליד המזרן. היא מתקרבת לקצה ומסיטה את השיער שלה אל מאחורי האוזן. ידרוש טיפול בהמשך. אולי צמה. היא מרימה מבט חושש אליי ואחרי כמה שניות מורידה את הראש ומתחילה לאכול. תוך דקה שתיים היא מסיימת את כל האוכל.

"היה טעים?"

"כן, תודה."

"יופי אני שמחה. את עדיין רעבה?"

"קצת."

"יש לי קצת גלידה במקרר, רוצה?"

"כן בבקשה, תודה."

אני לוקחת את הצלחת ומניחה אותה על השידה. במגירה העליונה באמצע יש קעריות. אני פותחת אותה ומוציאה שתיים. אני פותחת עוד מגירה ומוציאה כף. ליד השידה יש מקרר ואני פותחת את הפריזר ומוציאה בן אנד ג'ריס בצק עוגיות. אני שמה כמות נכבדה של גלידה בכל אחת מהקעריות. אני מניחה את הקערית בלי הכף ליד המזרן שלה. היא מתקרבת אל קצה המזרן ומרימה את הקערית עם הידיים שלה.

"נו מה אמרתי?"

היא קופאת באמצע ומרימה את המבט שלה למעלה. 

"שאלתי שאלה."

"סליחה שכחתי."

אני מתכופפת ולוקחת ממנה את הקערית. אני קמה ומניחה את שתי הקעריות במקרר וחוזרת להתיישב על הכיסא.

"תבחרי מספר מאחד עד עשרים."

"מ-מה"

"תבחרי מספר מאחד עד עשרים."

"שבע."

אני מניחה את יד ימין על הלחי שלה ומחזיקה לה את הסנטר בעזרת יד שמאל. 

"הוא לימד אותך לספור?"

"נראה לי?"

"אחד גבירתי, שתיים גבירתי. כזה. הבנת?"

"כן."

אני נותנת סטירה מצלצלת. 

"כן מה?"

היא מייבבת.

"כן גבירתי."

"יופי."

אני נותנת לה סטירות לסירוגין. 

"אחד גבירתי."

"שתיים גבירתי."

"אני לא שומעת אותך חמודה, חבל שאצטרך להתחיל מההתחלה."

"שתיים גבירתי!"

"יופי מתוקה. עבודה יפה."

אני אוהבת לתת סטירות. היא גם מתחילה לבכות בלי קול. זה כל כך סקסי.

"שלוש גבירתי!"

"ארבע גבירתי!"

"חמש גבירתי!"

"שש גבירתי!"

אני עוצרת לרגע ומלטפת לה את הלחי. היא חמה. אני נותנת לה את הסטירה האחרונה. 

"שבע גבירתי!"

"יופי, ילדה טובה. בגלל שבסך הכל התנהגת יפה היום אני ארשה לך לאכול את הגלידה."

אני חוזרת אל המקרר ומביאה את הקעריות. את הקערית שלה אני מניחה ליד המזרן ומתיישבת ואוכלת את הגלידה שלי. היא מתקרבת בזהירות ומתחילה ללקלק את הגלידה. אחרי כמה דקות אני מסיימת ומחכה שהיא תסיים. כשהיא מסיימת אני לוקחת את כל הצלחות ועומדת ליד המתג. 

"את רוצה אורות דלוקים או כבויים?"

"כבויים בבקשה."

"שנץ נעים."

אני מכבה את האור ועולה למעלה.