יש את הקטע הזה תמיד במאנץ' או במסיבה שמכירים אדם חדש וממתינים לשמוע מה הכינוי שהאדם בוחר להציג את עצמו. אצלי זה נורא פשוט, אני תמיד אומרת שאני יעל וירושלמיתבדם מהכלוב ומוזמנים לקרוא לי בשתי השמות.
שמות וכינויים זה חשוב. זה גם חשוב מי מקבל את הזכות לקרוא לי באיזה כינוי. אחת הדרכים הקלות לעצבן אותי כאן בכלוב היא לקרוא לי יעלי. האנשים היחידים שמותר להם להשתמש בשם החיבה הזה הם או קרובי משפחה גרעיניים או חברים ממש ממש טובים.
לאורך החודשים האחרונים צברתי לעצמי כמה וכמה שמות חדשים. זה התחיל עם "ילדה", המשיך עם "צעצוע" והגיע לשיא עם "זונה" ו"חור". אה גם היה "סמרתות" כשאני חושבת על זה, זה כינוי חמוד. ו"שלולית", לא לשכוח. השמות האלה עזרו לי לעבור את התהליך הזה של הכניסה למקום הכנוע בהרבה יותר קלות. אני מרגישה הרבה יותר מוחזקת במערכת היחסים הזאת.
היה לי שבוע לא קל. השבועות האחרונים נוטים להיות כאלה. הסשנים עם גברת ה' די היו הדבר המרכזי שהשאיר אותי שפויה. הידיעה שעוד מעט אני אלך מהעבודה ואהיה מתחת לרגליים שלה ויהיה לי שקט בראש עזרה לי לשרוד את העומס בעבודה. אתמול הגעתי יחסית מאוחר למרכז כי היה קרייסיס קל בעבודה. הייתה ישיבת דירה שעברה לטונים מאוד לא נעימים של הדיירים. אדון ה' שאל אותי איך היה בעבודה והאמת היא שכל מה שרציתי היה להניח את הראש על הרצפה ולחבק לו את הרגל.
במהלך השבוע האחרון בכל פעם שדיברתי עם גברת ה' על הסשן שיהיה ביקשתי שהפעם יהיה סשן רגוע. אמנם קצת כואב לי לשבת על התחת היום מהאימפקט והתעוררתי בלילה לסשן cnc טהור אבל לא היה אנאלי הפעם. זה היה משמעותי עבורי. חשבתי על הבקשה שלי כשהייתי בדרך למרכז אתמול ותהיתי אם זה נחשב שליטה מלמטה. אני חושבת שלא. להביע צרכים ולהגיד בקול שאני צריכה קצת הפסקה מאקט כזה או אחר זה חלק מהחובות שלי להלן. אין לה שימוש בצעצוע שבור. אז באופן די אירוני באמת היה סשן רגוע יחסית.
היה לי ממש כיף אתמול. אני חושבת שהתמכרתי לתחושה הזאת של נשיכות. הרגשתי כמו חטיף:)
