ירושלים של זהב

טריגר אלימות כנראה 

******************

אני אוהבת את הרגעים היפים האלה. דקה לפני השבירה. אני מסתכלת עליו ומסמנת לו שאני רוצה להישאר איתה לבד. הוא מחייך ומעיף אותה מהרגיל שלו. היא עפה כמו בובת סמרטוטים, זה חמוד האמת. הוא קם, מנשק אותי ועולה למעלה. בזמן שהיא מנסה להיזכר איך מזיזים את הידיים והרגליים אני נעמדת מעליה ומניחה את רגל ימין על הפרצוף שלה. הנשימות הקצרות האלה, אני אוהבת. 

אני מחכה, לא זזה. אלו רגעים שאסור לפספס. צריך לצוד את הסדקים הקטנים ולאט לאט להרחיב. אחרי כמה זמן היא מנסה להזיז את הראש שלה אז אני צוחקת בקול בזמן שאני נותנת בעיטה עסיסית לאף שלה. נשמע רעש נחמד כזה, אולי הוא אפילו נשבר. היא לא מעיזה לצרוח אז היא רק בוכה עם דמעות, בלי קול. אני דואגת טיפה יותר חזק ומחכה. הסוד הוא לא לדבר. 

אחרי עשר דקות (מדדתי זמן, לא נולדתי אתמול) אני מורידה את הרגל. היא מיד מתקפלת ומכסה את הפנים שלה בעזרת כפות הידיים. הבכי קצת יותר חזק, אם הייתי סופרת הייתי קוראת לזה מייבבת אבל אני בסך הכל פסיכופתית שנהנית מלשבור נשים אומללות. 

אני מתיישבת לידה ומלטפת לה את השיער.

"זה בסדר, אני פה."

היא מרימה את המבט עם הבעת פנים של ארנבת מבוהלת. אני לובשת את ההבעה הרכה שלי, יש לי מנעד רגשות לשימוש. 

"א... איה.... אח האף שלי."

אני מעבירה אצבע עדינה על הלחי. "ששששש, זה בסדר. את גיבורה אמיתית."

הנשימות שלה נרגעות. עמוקות יותר וארוכות יותר. אני מעבירה את היד אל הבטן ומלטפת בתנועות סיבוביות. היא נאנחת, לדעתי באופן לא מודע. לאט לאט אני ממשיכה ללטף. הגוף שלה נרגע והיא מתיישרת לאט לאט. היא שוכבת על הגב ועוצמת עיניים. מעניין על מה היא חושבת עכשיו. אני נשכבת לידה וממשיכה ללטף את הבטן ואת צדדי הגוף לסירוגין. אני גונבת לשנייה ליטוף קטן באיזור של הכוס והיא נדרכת. אני חוזרת ללטף את הבטן לפני שהיא מספיקה להביע מחאה.

היא פותחת עיניים. "אני... בבקשה..."

אני ממשיכה ללטף. "בבקשה מה?"

היא מסמיקה בטירוף. "את יודעת מה, את עושה לי בכוונה."

"בכוונה? מה כבר עשיתי. קצת ליטופים שיהיה נעים ונחמד. את מעדיפה מכות?"

הידיים שלה נשלחות ישירות אל הציצים. "לא לא הכל בסדר אין צורך במכות גבירתי."

אני צוחקת צחוק קטן. "אם לא צריך אז לא צריך. את תהיי ילדה טובה?"

היא מהנהנת במרץ. אני מפסיקה בבת אחת את הליטופים. "תוכיחי לי."

היא מכווצת את הגבות. היא כזאת חמודה כשהיא חושבת. היא מתרוממת ונשענת על המרפקים. אני מושכת לה בשיער ולאט לאט הפה שלה מתקרב אל הכוס שלי. באמצע הדרך אני כבר מפסיקה לכוון אותה והיא מוצאת את עצמה עם הפרצוף בתוך הכוס שלי. היא מרימה אליי את המבט עם סימן שאלה ענק בעיניים שלה. אני מניחה את היד שלי על הראש שלה. "אני ילדה טובה?"

היא מורידה את העיניים ומסתכלת על הכוס שלי. "אני לא חושבת שאני מסוגלת."

אני דוחפת לה את הראש. "אני לא זוכרת ששאלתי אותך."

בחמש השניות הראשונות היא לא עושה כלום. אני רק ממשיכה להחזיק את הראש שלה שיישאר איפה שהוא אמור להיות. אחרי ההלם הראשוני אני מתחילה להרגיש את הלשון שלה מגששת החוצה. אני כבר נשענתי על הקיר אז יש לי קונטרה לתת לה אבל אני מחכה בסבלנות בשבילה. הלשון שלה מגששת ברחבי הכוס שלי והיא מנסה למצוא את הדגדגן. אני משתמשת באוזניים שלה ומכוונת אותה למקום הנכון - כמו ג'ויסטיק. 

אני יכולה להמשיך לספר לכם על איך היא ירדה לי אבל זה פחות מעניין. מה שיותר מעניין זה מה שקרה אחר כך. אחרי שעה בערך והרבה גמירות נחמדות מאוד שלי והפרצוף שלה שמרוח כולו במיצי כוס אני מנתקת את הראש שלה מהכוס. היא נושמת עמוק וחזק. אני מתכופפת קדימה, היא שכובה על הצד. המבט שלה מזוגג ואני שולחת יד אחת אל הפטמה שהכי קרובה אליי. היא מתקשתת לאחור וצורחת. אני משחררת והיא מסתכלת עליי בכעס. "יא בת זונה אמרת לי שאם אני אהיה ילדה טובה לא יהיו מכות."

אני מניחה את הברך שלי על הבטן שלה, לוחצת קצת ומסובבת את שתי הפטמות בבת אחת. אני משחררת את הפטמות, מוסיפה את הברך השנייה לאיזור הצלעות ומתחילה לתת סטירות. אחרי 10 סטירות בערך אני מפסיקה ועוברת אל הכוס שלה. הצביטה שם מפיקה קולות מספקים מאוד לשמיעה. קצת חייתי הייתי אומרת. תוך כדי שאני צובטת לה את הכוס אני שולחת את היד השנייה אל הצוואר שלה ומתחילה לחנוק. אני משתמשת בצידי הצוואר, איפה שעוברים העורקים והחמצן למוח. הסוד הוא לעשות בשני הצדדים אבל בתור התחלה אני עושה רק בצד אחד. אחרי שנמאס לי מהצרחות אני משחררת את הכוס ומתיישבת עליה. הידיים שלי סביב הצוואר שלה. העיניים שלה פתוחות ומסתכלות רק עליי.

"יפה, אני רואה שהשגתי את כל תשומת הלב שלך אז בואי אני אסביר לך משהו. את אולי חושבת שלהיות ילדה טובה אומר להימנע מכאב אבל אם את הילדה הטובה שלי את תסבלי מכאב בשבילי. יש כמה סוגים של כאב, את עוד תלמדי."

היא יורקת עליי. אני מחייכת ומתחילה לחנוק אותה. בזמן שהיא לא נושמת גם אני לא נושמת. היא מתפתלת מתחתיי כמו תולעת או דג מחוץ למים. אני מפסיקה. 

היא מתנשפת. "בת זונה. את פשוט בת זונה."

אני לא אומרת כלום. רק מחייכת ומחזירה את הידיים שלי אל הצוואר שלה. 

"לא סליחה לא התכוונתי סליחה אני אהיה ילדה טובה בבקשה לא לחנוק אותי-"

כמובן שאני חונקת אותה. הפעם אני עושה את זה הרבה יותר קצר. היא משתעלת בטירוף כשאני מסיימת. 

אני מתרוממת וצועדת חמישה צעדים גדולים. אני מסתובבת ונוקשת באצבעות. "בכל פעם שאני אנקוש באצבעות את תבואי לעמוד על שש צמוד אל הרגל שלי, ברור?"

היא מהנהנת. אני נוקשת באצבעות והיא מתחילה להתרומם. אני מצקצקת בלשונית וצועדת אליה בזריזות. הבעיטה הפעם התלבשה לה על הצלעות יפה, בטוח יהיה כחול אחרי זה אם לא שחור אפילו. אני מסתובבת ונוקשת באצבעות עוד פעם. היא מהססת הפעם. "אסור לך לעמוד, רק לזחול. על הבטן."

היא גוררת את עצמה אליי ונעמדת על שש. אני מסדרת אותה שתהיה בדיוק בכיוון שאני עומדת ככה שבית השחי שלה יהיה צמוד לרגל שלי. אני הולכת לצד השני של החדר ונוקשת עוד פעם. היא נאנחת ונשכבת על הבטן. לוקח לה יותר זמן אבל היא מצליחה. אני ממשיכה עוד פעם, פעמיים, חמש פעמים. בפעם העשירית היא כבר לא מצליחה להתרכז בי ופשוט קורסת אל הרצפה. אני חוזרת אליה ודורכת לה על הראש.

"תזכרי טוב טוב את המקום שלך. את יודעת מה יהיו ההשלכות אחרת."