בלוג

וכואב לי, ויורדות לי דמעות 

אני תמיד זוכרת שיש פאי בקצה המנהרה.

והפעם זה גם פאי וניל. 😛

פאי בטטה סגול

לא יצא מושלם אבל עדיין ממש טעים.

כבר 24 שעות שלא אכלתי פאי, יש לי סחרחורת, הידיים רועדות לי, אני מזיעה מכל מקום ואין פאי באופק. 

נהייה לי פתאום חשק לעשות כושר, אני מצליחה להתנגד לזה אבל אם זה ימשיך ככה אני לא אצליח להשאר במיטה לעוד הרבה זמן.

אני ממליצה למישהי מהחדר להתקשר לאקס שלה אחרי שהיא לא דיברה איתו חצי שנה, רק כי הוא זיון טוב.

אני חוששת שזה רק עניין של זמן עד שאני אתחיל לרוץ בפארק עירומה ולהתחכך על העצים.

אני אשתה מיץ תפוזים וגזר. אני יודעת כבר איפה אני אשב, באיזה צורה אני אשתה את המיץ ומה יהיה הנוף שאני אראה. מה שאני לא יודעת זה האם אני אצטרך קוראסון ניחום בנוסף או שאני אצא מכאן בדרך אל החופש. אבל מה שבטוח, את החלק הגרוע ביותר סיימתי ואפילו סיימתי שפוייה. 

אין דבר עצוב יותר מלראות טירונים עם נשק ארוך שבטוחים שעכשיו הם עוברים את הדבר הכי קשה, בלי לדעת שהטירונות זאת הקייטנה והדבר האמיתי עוד מחכה להם בהמשך.

היום באופן חד פעמי, אתם צודקים.

יום אחד אני אוודא שלא יהיה חוקי לקום כל כך מוקדם.

לשולט שלי ולי יש חילוקי דעות בנושא ונשמח אם תוכלו להביע את דעתכם.

שולט שנהנה מהמשחק שהנשלטת בוגדת בו והוא מעניש אותה על זה. האם בעיניכם מדובר בקוקהולד או שזה משחק לגיטימי של בראטית? 

לדוגמא: 

לפני שנה וקצת נפגשתי עם איזשהו שולט, בסוף המפגש הוא אמר לי שאם אני אלך עם מישהו אחר אני אקבל עונשים מאוד כואבים, ההתרשמות שלי ממנו הייתה כאילו הוא רוצה שאני אעשה את זה. בעיניו זה היה משחק שבו אני מעצבנת אותו כדי שהוא יכניע אותי בחזרה והשולט שלי חושב שאותו אדם קוקהולד שנהנה מעצם זה שהיא בוגדת בו בגלוי והוא יקבל את זה.

אהבה אמיתית זה כשהוא נותן לי את הביס האחרון מפרוסת הפאי שלו.