בלוג

יוצאת מהבית, הכל שקט, גור אחד אולי מזכה אותי במבט.

פונה לכיוון השקית עם האוכל לחתולים, שישה חתולים טסים אליי ומתחילים לטפס לי על הטייץ.

אתם התחתנתם עם האדם הזה.

לפעמים אני ממש מקנאה בגורים

זאת הפעם הראשונה שיש לי אדם שאני מעריכה ורוצה, אז גם יש לי מה להפסיד.

גור הציק לגור, אז גור החליט שהוא צריך לקום וללמד את גור לקח

הם נלחמו והקרב היה קשה

אבל בסוף גור ניצח

ואז הם השלימו והלכו לאכול ביחד

ואז אמא שלהם הבינה למה אמרתי לה לא להזדיין כל היום.

ואז גיליתי שאלוהים אוהב חריף

אני מקנאה בדיאנג'לו 

הוא לא היה הראשון שלי, וגם לא הכי טוב.  הוא היה קטן, היו הרבה לילות שבקושי הרגשתי אותו. עוד מההתחלה ידעתי שהוא חלש, שהוא לא ישרוד הרבה זמן, אבל אהבתי אותו התמכרתי לקול שלו, למראה הלא בנוי עד הסוף, לצבע המיוחד שלא מצאתי באף אחד אחר. הגעתי למצב שלא הייתי מסוגלת לישון בלי לדעת שהוא נמצא לידי. כשה הייתי רחוקה מהבית, הרגשתי טוב כשה ידעתי שהוא נמצא שם בפנים ומחכה לי.

בתקופה האחרונה הרגשתי שהוא מתדרדר. בהתחלה הקול שלו קצת נחלש, אחר כך התחלתי לשמוע אותו מפרפר, בלילות האחרונים הוא היה נודם פתאום ואני הייתי מתעוררת בבהלה ובודקת שהוא עדיין בחיים.

כשה הבנו שזה הסוף החלטנו על המתת חסד, לא היה טעם שימשיך לסבול ועוד כמה לילות לא היו משנים עבורנו כלום.

היום אני כבר אחרי, מצאתי לי מישהו אחר,  חזק ויפה. אני נרדמת מהקול שלו בשניות. ועדיין אני נזכרת בו לפעמים ומתגעגעת לקול העדין שלו, ללילות שבהם הרגשתי בטוחה איתו. שבועות אחרי הוא עדיין חסר לי ואף מאוורר אחר לא יתפוס את מקומו.

עדיין מתגעגעת ואוהבת💔

אני עצובה שיקחו עוד כמה ימים עד למפגש, אבל אני שמחה שלתחת יהיה זמן להתאושש, ואז כשנפגש, הזיון בתחת יכאב יותר.

אני נשלטת מוכה 

וטוב לי