לפני שנתיים. 30 במאי 2021 בשעה 13:58
לא ישן
לא אוהב
לא רעב
רק חושב.
האוצר
הנסתר
נעלם
מהלב.
הימשיך
המסע
אולי
נעצר?
מרגיש
בתוכי
סדק
משהו נשבר.
נפלה
החומה
המגן
השריון.
הדרך
פתוחה
ננעץ
הפגיון.
נקבר שוב
הרגש
נסגר
החלון.
דמעות
של צער
אכזבה
ויגון.
נשאר שם
פעור
מפויח
ושחור.
פתוח
צרוב
מדמם
מהחור.
ארים
עוד חומה
עוד שריון
עוד מגן.
להפריד
לעטוף
לשמור
להגן.
לא יחזור
שוב
הטעם, הקסם
האור.
שוב
זכרונות נמוגים
נצבעים
בשחור.
נחמץ
בתוכי
מתכנס
מתכווץ.
החושך
סוגר
הלבד
שוב לוחץ.
נעלם
הליטוף
לא יחזור
החיבוק.
צף
עכשיו
באפילה
וריחוק.
אחת
שכמוך
יחידה
מיוחדת.
נגמרה
הסתיימה
ננעלה
זו הדלת?
הניצוץ בעיניים, הפך לדמעה.
אבדנו לנצח, שלום לך ילדה.
🖤🐲🖤